"היי שקטה, עכשיו הכל בסדר, אפילו המחנק, עומד להשתחרר"…

בחורה עם מחשב נייד

הדברים משתנים

מזג האוויר משתנה, השמיים משתנים,
מתקדרים מוקדם יותר ובהם עננים
הזמן חולף, מתעגל וחוזר ומממשיך וחולף ומהתחלה
הגוף עובר שינויים
רך, מתחזק, מתקמר, ויוצר, מתערסל, מתכנס ומתעייף,
מתכופף ונחלש
הקמטים יוצרים הבעה, זיכרונות, ונרפים
העיניים
נוצצות, מביעות, נבונות,
יש ולעיתים הן לבסוף זגוגיות, מתערפלות, מבולבלות
הכביש משתנה, הנוף, הדרך

אנחנו מחפשים יציבות
ואין
יש רק אין סוף שינויים
קטנים, גדולים, מפתיעים
חוששים לפעמים לדבר עליהם.
כאילו –
אם לא נדבר, הם לא קיימים …

באופן מפליא, ככל שנמעיט לגעת בהם בתוכנו,
וננסה לצמצם את הכאב
הוא יגדל ויגדל ובור שחור ייפער,
כמו חור שחור ושואב של כלום ענק

המפגש עם
המילים שלא נאמרות
עם כאב, ועצב
ההסתכלות עליו, ההסתגלות אליו, ההכרה בו,
היכולת להרגיש חיים לצידו
היא הריפוי
כמו מעוף ציפור בטבע הגדול,
ששטה על גל רוח, נעה עמו, ואינה מתנגדת לו

אמר דרווין: "המין השורד אינו החזק או החכם ביותר, אלא המסתגל ביותר לשינויים"…
על פי רוב, השליטה שלנו מעטה על תנועת החיים
ככל שנכיר באין האונים הגדול, כך פחות נחשוש ממנו,
ונמצא את כוחות ההתמודדות והגמישות בתוכנו

"זה לא הגיהנום, ובטח לא גן עדן
זה העולם שיש, ואין עולם אחר" .. (רחל שפירא)

להתראות,

עדי קאופמן
מטפלת בפסיכותרפיה CBT נשים וילדים
טיפול בטראומה EMDR
מומחית ומדריכה M.A אבחון דידקטי/פסיכודידקטי,
קשיי קשב ועיצוב התנהגות.
קליניקה באורנית 052-8882726
http://www.adi-kaufman.com/