החלטתי לכתוב עשר תכונות שהן בליבי חמץ.
הייתי בטוחה שזו משימה שאני עושה בלי למצמץ.
יריתי ישר מידות מתוך ליבי הכואב-
את הכעס והיהירות,
הגאווה והתאווה,
צרות העין והלב.
והיה לי לא פשוט. הגעתי לשמונה. צריך עשר.
מה כותבים בכל היתר.
התאמצתי ונתתי שמות נדרפים למידות שכבר נכתבו.
ורק את הפחד והחרטה השארתי בחוץ.
לא מתוך מודעות.
בבוקר, בעומדי אל מול העשן,
עלו בי הפחדים והחרדות שנשארו מחוץ לפתקים.
מיד השלכתי אותם מליבי כחיצים בוערים.
אולי בתוכי ידעתי כי בלי הגאווה והתאווה,
צרות העין והלב – אהיה אדם טוב יותר.
אך בלי הפחדים והחרדות – אהיה אדם אחר…