התבוננות על רכבת חיינו, ומי אוחז בהגה הקטר...

לרגל הימים המיוחדים הללו
התבוננות על רכבת חיינו, וסוגיית "מי אוחז בהגה הקטר"…

האם עוף החול – כאשר הוא חסר נוצות, הוא עוף החול? אולי הוא תרנגול?
ופרח רקפת נטול עלי רקפת, מהו?
ועץ יבש, ללא עלים?
ואנחנו, לולא הכאב שלנו, המחשבות שלנו, הזיכרונות שלנו,
בלעדיהם – מה נותרנו?

כנראה – משהו גולמי של ה"עצמי", שורשי, שיפריח פרח דומה ושונה כאחד.
אתגר לא פשוט, הוא לנסות להתבונן בעצמנו, ובחוויה הקיומית שלנו, מבחוץ.
לאפשר להן לחלוף לרגע, למחשבות, לרגשות, פשוט לעבור.

ננסה "להדביק" מחשבה לציור דמיוני של רכבת, ובכל קרון, להניח מחשבה.
מדי פעם, נאפשר לכל אחת מהן לעבור ולנהוג בקטר.. וחוזר חלילה.
נשמע יחד את צפירת הרכבת, נחוש את רעד המסילה
טוווו טוווו
ונבין יחדיו, כי אין אפשרות לחזור לאחור, או להקדים את המאוחר,
רכבת חיינו נוסעת בקצב פעימות הלב והשעון, את הזמן לא ניתן לעצור..
וגם אם היא נוסעת במעגלים, לכל מעגל אנחנו מגיעים ולו בקצת, אחרת…
לעיתים, בקטר, נתבונן בצער, מתיישב לו זיכרון בעל עוצמה, המאיר זמן קדום כואב, פצע מדמם
כשם שהתבוננות בפרח נדיר, עלולה במבט מעמיק לחשוף שורשים קודרים, עם ריקבון ופטרת.

האם ניתן לרפא שורשים סבוכים ופצועים?
ומה הגישה אליהם?
הרי, עץ האדם, לומד להגן על עצמו בחומות, גדרות, חצץ דוקר ומחטי קיפוד
למה לו, לשתיל אדם, לתת למישהו לגרד לו בשורש, ולהקיז לו דם?
אך כמו בטיפול שורש, לעיתים, מבלי לגעת בעצב חשוף – אין אפשרות לרפא.

והאם הריפוי הוא מלא?
אין לדעת.
כאשר השורש מקבל חבטה אנושה, יש וכל חייו,
כאשר יגעו לו בנקודת החבטה – אזי יישבר.
יש ויצמיח עלעלים חדשים, מתוך גזע עקום
"עיוות לא יוכל לתקון" אמרו חכמנו.. (קהלת, א', טו').
אז אולי "לתקון" לא, אבל להרגיש פחות סבל – גם זה משהו..

אז לרגל השנה שהגיעה עלינו לטובה, ובנוסף לכל הברכות, המיוחדות לימים האלו,
אוסיף את שלי
אם תפגשו אדם, או גור אדם ילד, עם שורש דהוי וכואב
לפני שאתם מציעים לו יד לדלג ביחד באחו, לפני שאתם מוסיפים לו דשן להייטיב את אדמתו
תחברו לרגע לטחב עולמו.
רק משם ישזור הוא עלעליו מעלה, וימצא, אולי, יחד עמכם –
קרן אור להאיר בה ניצן…
הביטו ב"עוף תרנגול החול הערום", ועזרו לו להאמין מחדש
בססגוניות נוצותיו, בנאהבותו, בהיותו אהוב וחשוב ויחיד ומיוחד
כך שימצא בתוכו כוחות להצמיח נוצותיו ולקום לתחייה מחודשת.
בטבע, הפריחה, תחילתה שורש
כך גם טבע האדם