ליאת ואני סיפור אהבה. אני בת 3, הולכת לגן, ופוגשת שם את התאומה שלי. ההבדל היחיד בינינו (כך הרגשנו) היה שלי היו זוג צמות חומות ולה קוקיות מוזהבות. צעדנו יחד לגן רחל, אז לכתה א, ומשם לתיכון, החברות הכי טובות. והיו לנו המון תחביבים משותפים בעיקר שוקולד מכל הסוגים (אז לא היו מקרונים). היינו צמודות ובילינו יחד כל הזמן.
ככל שעברו השנים, הקשר שלנו ידע עליות ומורדות, קרבה וריחוק, אבל אנחנו תמיד שם אחת בשביל השניה. מלוות זו את זו בכל תחומי החיים. עד היום אנחנו חברות טובות, תומכות, מפרגנות ואוהבות.
כשליאת פנתה אליי לפני כמה חודשים כדי שאכין לאיתי, בן זוגה, עוגה ליום הולדת 50, היה לי ברור שזה הולך להיות משהו מיוחד. איתי מת על מקרונים. ליאת המשקיענית רצתה להפתיע אותו ופנתה אליי. היה לה ברור שרק אני יכולה לזרום עם השגעונות שלה. הבריף היה עוגת יום הולדת שהנושא שלה הוא עוגית המקרון. מיד זינקתי למשימה בעזרת ספר סקיצות וצבעי עפרון. המון רעיונות וצבעים רצו לי בראש והיישר לדף הלבן. המון רעיונות שהמוטיב המרכזי בהם הוא מקרונים. מסע מלא בהשראה וחשיבה הוליד מספר רעיונות מדליקים שהמיוחד ביותר מביניהם היה מגדל של מקרונים.
כמובן שבהחלטה משותפת נבחר המגדל. העוגה המסובכת ביותר. שתינו חשבנו שהיא הכי מיוחדת. הטעמים והצבעים נבחרו לפי העדפותיו של איתי. פיסטוק במקום הראשון, מעליו חלווה, פירות יער, קפה ואחרון חביב שוקולד. כמו מעצבת מוצר טובה, רצתי לתכנן את אפיית והקמת העוגה.
היה קשה מאוד, אבל שווה. בכל פעם שאני ממציאה משהו, ההתחלה מאוד מאתגרת, זה שלב של ניסוי ותהייה, לא תמיד אתה בטוח במה שאתה עושה והמתח מורגש. בפעם השניה שמכינים משהו, זה לחלוטין נראה אחרת.
איתי התעלף כשראה את העוגה. הוא לא האמין שקלענו למה שהוא הכי אוהב. קיבלתי תגובות נלהבות מהמון אנשים. כולם רוצים את מגדל המקרונים.
האתגר הכיפי הזה האיר אצלי כמה תובנות.
כשאתה מקורי ועושה דברים בדרך שלך, אתה מבדל את עצמך מהאחרים ואנשים יודעים להעריך את זה.
לקוחות כמו ליאת, מאתגרים אותי להצלחה וליכולת לשלב את תחום העיצוב והקונדיטוריה, שהם האהבות הגדולות שלי. היכולות שלי מגוונות ומשלימות וגם יוצרות משהו חדש וייחודי ושאנשים קונים ממני בגלל מי שאני.
אני לא עוצרת, אני בדרך לאתגר הבא כדי להגשים למישהו פנטזיה מתוקה.
