כשהייתי קטנה:
כל פעם שהשמיעו את השיר הזה, עברה בי צמרמורת קשה, תמיד דמיינתי את משפחתה של סבתי, כולם רצים, לתוך תהום ונשרפים, זיכרון ילדות שכזה.

כנערה בתיכון, השתתפתי בטקסי יום השואה (ויום הזיכרון), חשתי צורך לקחת חלק בהנצחה, לחוות מעט או טיפה לנחם את סבתי בידיעה שאני לעולם אזכור ועד יומי האחרון לא אזלזל ולו לרגע ביום החשוב הזה ואדאג להעביר זאת הלאה.