חברת "הוט" – כבר ממש חם !!

לא סתם צועקים עליכם, לא סתם מתלוננים עליכם, לא סתם אומרים ש……ואתם ? כמו פקידים במשרד ממשלתי יוצאים בתגובה שאתם משתדלים לשפר את השירות, להיות קשובים, לקצר זמנים, להוריד מחירים וכו'. תלוי לאן נושבת הרוח – תלוי על מה התלוננו הכי הרבה בתקופה האחרונה….ליח"צ של "הוט" אפשר לומר שאפו !!!  אתם גמישים כמעט כמו עץ ברוח, מתגמשים לפי נושא הצורך בתשובה…..עד הפעם הבאה וזה רק עניין של זמן.

אז זהו….למה אני עצבנית ואני מרגישה את החום הזה אצלי בגוף בזמן שאני צריכה להיות שלווה ולראות טלוויזיה באדיבותה של חברת "הוט"….
הטלוויזיה עבדה מצויין וניסיתי לצפות בסרט שהקלטתי . לא נראה לי משהו מוגזם. הכנתי את עצמי נפשית, את הפיצוחים ליד המיטה, הקפה לידי ו…לחצתי על השלט. עניין של שגרה – כי ככה עושים. כן, הטלוויזיה מתחילה לעבוד, אפשר להכנס ל VOD , יופי ועכשיו אפשר להתרכז באמת.
שלוש דקות בערך של  תחילת הסרט והופס…מופיעה הכתובית המעצבנית שמדברת על "תלחצי על, תזיזי את….תעשי ריסט…" – סוג של שרשרת פעולות שגרתיות שמופיעות באופן אוטומטי כשמתרחשת תקלה. כמו אידיוטית אני בטוחה שאני טכנאית בכירה במקרה הצנוע ומבצעת את ההוראות.
נראה לי שזה השלב שריבונו לקח כסא, התיישב עליו והתחיל להתבונן בי ׁׁ(אורלי הטכנאית….)מנסה להבין את מהות התקלה, מסתובבת סביב הממיר והשלט והטלוויזיה, בודקת כבלים , חיבורים וכו'. נראה לי שעד הנקודה הזו אלוהים דווקא השתעשע, אני הרבה פחות.
זה השלב ששיחת טלפון בלתי נמנעת אל מוקד השירות של החברה. שיחות טלפון אל מוקדי שירות הן דבר מבאס לכשעצמו. תמיד. אני יודעת שאני נכנסת לשדה זרוע מוקשים ולמרות שהחלטתי שהם יתעצבנו ואני אדבר בשלווה ובנינוחות – זה הרי מסוג הפנטזיות שלעולם לא ייתגשמו. למה? ככה. פשוט כי אני כזו, למרות שזה לוקח ממני בריאות ונשבעתי כבר הרבה יותר מדי פעמים שאני לא מוכנה להתעצבן. נשבעתי, אז מה? …אני אנושית

כמו דיאלוגים שאני מכירה -מתחילה את השיחה בנימוס: שלום, מדברת מאי בשלווה של מישהי שמדברת מאיזה ספא ושואלת בעדינות ובקול נמוך וסקסי מה התקלה? אני שנמצאת בתחילת מפלס העצבים מנסה להסביר ומספרת על הצבעים של הכבלים ולאן הם מחוברים. ממשיכים בשגרת "תוציאי – תעבירי – תכניסי" ממש מזכיר שיחה אצל גניקולוג, רק שהפוזיציה שונה והתמונה מול העיניים היא אחרת לגמרי….
דילגתי ישר למפלס שלוש בסולם העצבים אחרי כל ההתעמלות של "תכניסי – תוציאי" . הרווחתי את זה ביושר יען כי גם הזזתי את השידה וזה לא קל. לוקחת נשימה עמוקה (עד כמה שהסיגריות המיוחדות והמתוקות שלי מאפשרות לי בכלל לנשום) וממשיכה את הדיאלוג  ומגיעה לציון "נכשל" ברמת התוצאות. בינתיים אני מבקשת לא ממש בנימוס את האחמ"ש (למי שעדיין לא מכיר – אחראי משמרת).
אז מה הבעייה בדיוק חוזרת אליי מאי כאילו הדיאלוג הזה עשה לה רק טוב בנשמה…..ואני החלטתי שאני מפסיקה להיות משת"פית איתה ומתעקשת על אחמ"ש. טוב, היא אומרת. אני לא יכולה להעביר לך אותו כי זה לא משהו רציני.
את לא רצינית אני אומרת לה…..ועוברת לטון החינוכי. אני מבינה שחברת "הוט" לא שייכת להורים שלך ואת עובדת לפי הוראות וזה לא בסמכותך. אבל אני עוזרת לך …..מאי, אני אומרת לה בנימוס עצבני כמו איזה מלאך עם כנף וחצי – תשמעי, הדיאלוג ביננו מפסיק לעניין עכשיו ואני מבקשת פעם אחרונה את האחמ"ש. אסור לך ? את לא יכולה? מקובל עליי.
מצקצקת קצת בשפתיים שתבין שאני לא ממש רגועה ואומרת לה: תזכירי לי ..השם שלך מאי ורק את שמו של האחמ"ש תני לי. "אסור לי" היא ישר מתגוננת , תביני היא מתחננת….אני נגמרה לי ההבנה ועוד מעט גם נגמר לי הזמן לראות את הסרט וה -VOD לא עובד. אני מעדכנת אותה ומרגיעה אותה שהיא בחורה טובה אבל אני מבינה שהיא מוגבלת (לא לא, לא כאבחנה פסיכו' אלא בתחום האחריות שלה).
אני מעדכנת אותה (בלי צעקות כי נשבעתי שאני שומרת על הבריאות שלי …) שאני אפנה בצנורות שאני אבחר מכיוון שהאחמ"ש מבחינתי הוא כמו איש שב"כ. אולי מישהו יוכל לתקשר איתו ולהעביר לו בעתיד את המסר. ישר היא מציעה לי שי – מתנה…. שלט חדש את רוצה? לא אני לא. ממיר? גם לא. את לא חנות מתנות ואני בכל זאת רוצה סרט.
טוב, מאי מבקשת ממני להתאזר כמה דקות בסבלנות של ספא וחוזרת עם ה-בשורה…התייעצתי עם "גורם בכיר" והוא החליט לשלוח לך טכנאי ביום….לא טוב אני אומרת. לא בבית (בטיפול- סרטן). אז מה אם אני כבר לא בכימו', לפחות שיביא תועלת במשהו הסרטן הזה…..(סליחה על הציניות – שומרת על השפיות).
מאי כבר מדברת בטון מכבד ונעים : טוב, זה מה שאני יכולה לעשות ותהיי בריאה. אני אהייה מותק, אבל תודה. אז שמישהו אחר יהיה בבית היא מציעה – נסיון אחרון שלה….. אין מישהו אחר בבית ??? אמא שלי מתה. בצורה מפתיעה גם אבא שלי מת. הילדים שלי ב"ויצו" ואני עם סרטן. יש הבנה? טוב, באופן חריג בגלל ה"מצב" נמצאה הגאולה והיום נשלח אליי נציג.
מזל שאמא ואבא מתו. בחיי אלוהים. מזל שהסרטן מקורב אליי (סתם סתם, הומור ציני חסר טעם…) – מה הייתי עושה?? הגיע היום בצהריים חמוד ומתוק ומנומס…… מזכיר קצת פועל בניין עם כל האינסטרומנטים אבל תיקן. החתים אותי על ניירות ואני קוראת ניירות. כפולניה טובה אני אומרת לעצמי (דיאלוג פנימי..) – לכי תדעי אולי הוא רוצה איזה כתב התחייבות או …. – קראתי וחתמתי. שטויות, אבל סכמתי כבר עם עצמי שלא מתעצבנים, אז לא התעצבנתי…יש VOD ואפשר לצפות.
ועכשיו…..מי יעשה את הנס (קפה) למרות שחנוכה עוד לא ממש כאן….?
 
.