אף פעם לא כתבתי יותר מדיי.
נכון, בבית ספר יסודי היה לי את הכתב הכי יפה בכיתה וכולם רצו להשאיל את המחברות שלי, אבל בזה בערך הסתכמה הכתיבה שלי. להעתיק מהלוח :-)מתישהו גיליתי את חדוות הכתיבה.
היה לי מנוי למעריב לנוער, והמדור השני האהוב עלי אחרי "על הבנים ועל הבנות" היה "שלח מכתבך על פני המים". כך התחלתי להתכתב עם כל מיני ילדים בארץ ואפילו נפגשתי עם חלקם.
אח"כ השתדרגתי לחו"ל, היו לי כמה "חברים לעט" ובמיוחד זכור לי בחור ממזרח גרמניה טרום נפילת חומת ברלין (הוא היה מעריץ מושבע של עופרה חזה ושלחתי לו כתבות מהארץ בעברית).
היה שלב שחברה שלי ואני הגשנו מועמדות להיות כתבות צעירות של העיתון, היא התקבלה ואני לא. וכך את רוב שנותיי העברתי בידיעה שאני נהנית לכתוב, אולי לא עילוי בזה אבל זה עושה לי טוב ובכלל יותר קל לי להביע את עצמי בכתב מאשר בעל פה.
נכון, בבית ספר יסודי היה לי את הכתב הכי יפה בכיתה וכולם רצו להשאיל את המחברות שלי, אבל בזה בערך הסתכמה הכתיבה שלי. להעתיק מהלוח :-)מתישהו גיליתי את חדוות הכתיבה.
היה לי מנוי למעריב לנוער, והמדור השני האהוב עלי אחרי "על הבנים ועל הבנות" היה "שלח מכתבך על פני המים". כך התחלתי להתכתב עם כל מיני ילדים בארץ ואפילו נפגשתי עם חלקם.
אח"כ השתדרגתי לחו"ל, היו לי כמה "חברים לעט" ובמיוחד זכור לי בחור ממזרח גרמניה טרום נפילת חומת ברלין (הוא היה מעריץ מושבע של עופרה חזה ושלחתי לו כתבות מהארץ בעברית).
היה שלב שחברה שלי ואני הגשנו מועמדות להיות כתבות צעירות של העיתון, היא התקבלה ואני לא. וכך את רוב שנותיי העברתי בידיעה שאני נהנית לכתוב, אולי לא עילוי בזה אבל זה עושה לי טוב ובכלל יותר קל לי להביע את עצמי בכתב מאשר בעל פה.
ואז נחשפתי לעולם הבלוגים.
גילוי נאות – זהו לא הבלוג הראשון שלי. היה לי בלוג שכתבתי במשך כמה שנים כביכול בשם בתי הבכורה שרק נולדה, איך העולם נראה מזווית העין שלה. אני יכולה לומר שסבתא הייתה היחידה שהתמוגגה …
הפסקתי לכתוב קצת אחרי שהקטנה שלנו נולדה, למי יש כח לתחזק משפחה במשרה מלאה, סדקים ראשונים בנישואים וגם לכתוב?
גילוי נאות – זהו לא הבלוג הראשון שלי. היה לי בלוג שכתבתי במשך כמה שנים כביכול בשם בתי הבכורה שרק נולדה, איך העולם נראה מזווית העין שלה. אני יכולה לומר שסבתא הייתה היחידה שהתמוגגה …
הפסקתי לכתוב קצת אחרי שהקטנה שלנו נולדה, למי יש כח לתחזק משפחה במשרה מלאה, סדקים ראשונים בנישואים וגם לכתוב?
והנה עכשיו החשק הזה התעורר בי שוב. יותר מדי שעות מתות להרוג, יותר מדי מחשבות שמתרוצצות בראש, יותר מדי רגשות לפעמים קשים לעיכול והכתיבה הופכת את זה לתרפיה נעימה.
הבלוג שלי אנונימי כי אני אלופה בלשים מסיכות על עצמי. אני מתביישת ונבוכה בקלות ממיליון דברים. ככה גדלתי לאורך השנים אבל מנסה לאט ובהדרגה להשתחרר מזה. בחיים הפרטיים שלי אני לומדת לשחרר, לשתף, להגיד את מה שיש לי בלב, לא לשמור יותר מדי בבטן. כמות שיחות הנפש שעשיתי לאחרונה שוברת כל שיא שלי, מדליית הזהב הולכת אליי !
אפילו הבחור המהולל בו עסק הבלוג לא מעט כבר קרא אותו … תהנה מ-15 דקות התהילה שלך חמוד, זה עוד מעט נגמר :-). חלק מחברותיי הטובות מכירות וקראו את הבלוג אך הושבעו לא להגיב או לעשות לי לייק בשביל שהזהות שלי לא תיחשף בטעות (מארק צוקרברג אלוף בלחשוף לי בפייסבוק הרבה יותר מדיי ממה שרציתי לדעת…), אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים לעשות לי לייק, לשתף ולהגיב. אשמח לשמוע אם מישהו מזדהה או לא מסכים עם המחשבות שמתרוצצות לי בראש. זה לא כייף לחיות בלי קואליציה או אופוזיציה.
אפילו הבחור המהולל בו עסק הבלוג לא מעט כבר קרא אותו … תהנה מ-15 דקות התהילה שלך חמוד, זה עוד מעט נגמר :-). חלק מחברותיי הטובות מכירות וקראו את הבלוג אך הושבעו לא להגיב או לעשות לי לייק בשביל שהזהות שלי לא תיחשף בטעות (מארק צוקרברג אלוף בלחשוף לי בפייסבוק הרבה יותר מדיי ממה שרציתי לדעת…), אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים לעשות לי לייק, לשתף ולהגיב. אשמח לשמוע אם מישהו מזדהה או לא מסכים עם המחשבות שמתרוצצות לי בראש. זה לא כייף לחיות בלי קואליציה או אופוזיציה.
