צילום: יוסי ירום
אנסמבל ציפורלה הגיע אמש לתיאטרון חולון המחודש עם המופע "סטראוטיפי", מופע המשלב בתוכו משחק, מחול, סטנדאפ והופך לחגיגה שלמה על הבמה ובאולם כולו. כולם שותפים לחגיגה, השחקנים והקהל יחדיו.
המופע "סטראוטיפי" הוא פאזל של מערכונים תיאטראליים, בהם מקבלות סיטואציות מוכרות פרשנות מיוחדת וסאטירית. כמו בחיים כך גם על הבמה, הכל דינאמי. מערכונים צצים ומשתנים באופן מפתיע, עם קטעי קישור מפחידים וצוהלים במיוחד.
על הבמה תחוו סדנא לריבים בין בני הזוג. סדנא בה מלמדים אתכם לריב מחוץ לקופסא. איך אפשר לריב באמצעים שיש בכל בית? וריב ללא דמעות הוא לא ריב, הוא ויכוח…
משם תמשיכו לעוד מערכונים פרועים, בהם: זוג תאומות סיאמיות; סצנה של גנגסטרים, אשר מאיים בירי על הפלאפונים הניידים; תוכנית על ווטסאפ; צמד רקדנים ספרדיים, שבהם הגבר והאישה מחליפים תלבושות ותפקידים; תוכנית ילדים עם עצות למבוגרים- קרוקודיל; חתונה בין שתי נשים, שהקהל הופך להיות המוזמנים והעדים; שירות בבתי הקברות עבור המבקרים כדי שירגישו רגשות לידי הקבר ועוד.
צילום: ליאור רוטשטיין
בעולם שלנו, הרווי מידע ומושתת על רשתות חברתיות, לא ניתן שלא להשתמש בסטריאוטיפים על מנת לאפשר לנו את ההתמודדות עם שפע המידע המאיים להטביע אותנו. כל אחד מאיתנו הוא סטריאוטיפ עבור מישהו אחר. כך אנחנו מזוהים על ידי הסובבים אותנו ואף על ידי הקרובים לנו.
וכהוכחה לכך, עוד לפני שהמופע התחיל, השחקנים הפעילו חלק מהקהל ובקשו ממנו לתת תיוג סטריאוטיפי למי שהגיע איתם. ותאמינו או לא, לכולם יש סטריאוטיפ 🙂
המערכונים השונים נוגעים בנושאים שונים בחברה: תרבות הרשתות החברתיות, מלחמת המינים, נישואים חד מיניים, שגרת הפיגועים, התנחלויות, קבלת שירות ועוד.
המוטיב החוזר הוא הסאטירה על העולם המודרני שבו אנו חיים, עולם שבו הכל מתרחש בצורה ויראטואלית דרך הרשתות החברתיות. ההודעות בווטסאפ, שהופכות להיות השיחות שלנו, הפייסבוק, האשטג שדרכו הכל מתוייג לנו.
העולם שלנו הופך להיות עולם של כאילו, בו הרגשות מתקיימים בעולם הוירטואלי. למשל במערכון של הזוג שמכיר ומתאהב, ולמרות שהם נמצאים האחד ליד השני, הם לא מצליחים להתנתק מהמסכים שלהם כדי לממש את אהבתם. המימוש הוא וירטואלי לגמרי.
דוגמא נוספת היא במערכון של הגבר המאוהב בבובת נייר וברקע מתנגן לו השיר TRUE LOVE…
צילום: ליאור רוטשטיין
אנסמבל ציפורלה הוא תופעה ייחודית בבידור הישראלי. מחזור כמעט שלם בסטודיו למשחק ניסן נתיב שסיים את לימודיו ב- 2005, בחר לנתב את הכימיה שנוצרה בין חבריו בבית הספר להקמת קבוצה שמופעיה הם אוסף מצחיק של מערכוני נונסנס פיזיים וצבעוניים. אפשר לומר שהם שחקנים "שמחים", שבמשך כל המופע הם מחייכים לקהל והופכים את המופע לחגיגה של שלמה באולם כולו.
מאחלת לכם בילוי נעים!
XOXO
אחת שיודעת 😉
משחק, בימוי, כתיבה: גל פרידמן, לוטוס אתרוג, תומר נהיר פטלוק, תמרה קליינגון, אפרת אביב, גיה גורביץ', עמרי דורון, בן פרי.
