יום חמישי בבוקר. הכביש לירושלים היה ריק ממכוניות. הגענו למוזיאון ישראל קצת לפני שהוא נפתח לקהל. בתור בכניסה אנשים שוחחו על עבודתו של מרקליי. ב- 10:00 הסדרנית אפשרה להיכנס וזרם הקהל פנה לאולם בו מתקיימת ההקרנה. שעון גדול שהוקרן על גבי המסך הראה את השעה – 10:06. התיישבנו על אחת הספות ושקענו לתוך החוויה.
"השעון" הוא יצירת וידאו בת 24 שעות של האמן כריסטיאן מרקליי. זוהי עבודת קולאז' שמורכבת מאלפי קטעים מתוך סרטי קולנוע מתקופות שונות וז'אנרים שונים, בהם מוצגים שעונים או מוכרזת השעה באופן המאפשר למתבונן לצפות במעבר הזמן דקה אחר דקה. הקטעים שחוברו יחד נבחרו בגין רגעי הזמן אותם הם מייצגים. המאפיינים של שעות היום השונות וסוגי הפעילויות המשתנות עם מעבר השעות, יוצרים סיפור ללא רצף עלילתי שקשה להסיר ממנו את העיניים. המגוון הרחב של ז'אנרים וסיטואציות מהן מורכבת היצירה דוגמת רומנטיקה, מתח, טרגדיה והומור, דוחסות לתוך 24 שעות את כל תחושות וחוויות החיים והצגת העבודה כיצירה המסונכרנת לזמן המקומי יוצרת טישטוש בין הזמן האמיתי לבין הזמן הקולנועי ומובילה בסופו של דבר לאובדן תחושת הזמן.
אחת ההמלצות של מי שראו את העבודה הייתה להיות נוכח ב"אמצע היום". דקת המעבר ממחצית היום הראשונה אל השנייה אכן זוכה לטיפול מיוחד ומודגשת דרך קולאז' שנבנה ממקצב הולך וגובר של שעונים המורים על השעה 12:00, צילומי קלוז אפ של עיניים שמתבוננות בזמן החולף ומוסיקה שמעצימה את הרגע. למי שיכול, כדאי לתזמן את הצפיה כך שאמצע היום יכלל בה.
מאוחר יותר, בדרך החוצה מהתערוכה, חשבתי על הפן הפרקטי של העבודה ועל שני יוצרים אחרים שהופכים את מעבר הזמן למופע ומזמינים את הצופים להתבונן בזמן החולף דקה אחר דקה.
מרק פורמנק (Mark Formanek), אמן שחי ויוצר בגרמניה , יצר מיצג בשם "Standard Time" בו קבוצה של 70 בנאים הרכיבה מקרשים בזמן אמת את תנועת המספרים של שעון דיגיטאלי. דקה אחר דקה הצוות פירק ובנה את רגעי הזמן החולף למול עיני הצופים במיצג עצמו או בעבודת הוידיאו המתעדת אותו.
גם מרטן באס (Maarten Baas), מעצב הולנדי, בחן את גבולות העיצוב והציג סדרת שעונים/מייצגים מצולמים בשם "Real Time", בהם הוא מזיז, מוחק ומצייר באופן פיזי את רגעי הזמן בשעון מחוגים, באורלוגין ובשעון דיגיטאלי ומאפשר לצופים להתבונן בתנועת הדקות החולפות בזמן אמיתי.
.
באופן רעיוני הקרנת וידאו בלופ של כל אחת מהעבודות הללו יכולה להחליף גרסאות של שעונים אנלוגיים ודיגיטאליים התלויים ומשמשים אמצעי למדידת הזמן בחללים פרטיים וציבוריים. למול הפוטנציאל הפרקטי, חווית הצפייה בעבודה בחלל התערוכה והאפשרות שהיא מזמנת – להתבונן במעבר הרגעים דקה אחר דקה ולאבד את תחושת הזמן – היא חוויה רבת עוצמה שתיחרט אצלי ואצל רבים מהמבקרים בתערוכה.
.
"השעון" של מרקליי יוצג עד שבת 22-10-2011 ; מוזיאון ישראל , ירושלים
.
קטעים מתוך העבודות ניתן לראות בקישורים הבאים:
Christian Marclay: The Clock
http://www.youtube.com/watch?v=Y8svkK7d7sY&feature=player_embedded
http://www.youtube.com/watch?v=xp4EUryS6ac&feature=related
Mark Formanek: Standard Time
http://www.youtube.com/watch?v=c8UHcyvpLYI
http://www.youtube.com/watch?v=1HOS05BQvz0&feature=related
Maarten Baas: Real Time
Sweepers clock
http://www.youtube.com/watch?v=SXNT4T56EmM
Grandfather Clock
http://www.youtube.com/watch?v=aYD-CDMhnmI
