טוב .. מחגיגות ה18 לילד עלו שתיי מסקנות דיי חד משמעיות: האחת -אי אפשר לתקוע שתי חבילות נרות על עוגת יומולדת אחת
מבלי להשתין חלב צבעוני עם קישוטים של פו הדוב שבוע ימים אחריי ..
והשניה – מהשוואה בין התמונות שלי מחבקת את הרך הנולד (1998)
לבין אלה שאני מחובקת עם הגודזילה שהוא הפך להיות (2016) הסתבר למרבה הזוועה כי לקולגן שבעור פניי יש נטייה להתפרק דרמטית אם לא ״משקים ומזבלים ״ אותו בהתמדה .
וכמה חבל שזרקתי את הברושורים של ״מכון שמשון ״ ו"קארמה של קרם " שהבטיחו להזריק חומצות היאלורוניות
וחוטים נמסים לדרמיס המזדקן ולהפוך אותי בטפטוף מזרק פלוס סטיפה מגולגלת .. לברוק שילדס , סאן רוף ,ארבע על ארבע ,יד ראשונה מרופא , טוטאלי wow !! .
אי לכך ובהתאם למצב , חשבתי לתומי , לשבור ולהלאים את החסכונות של הגודזילה .. (מה שדי עלול לסכן את חיי בשלב זה.. )
אך .. לאחר שיחה מביכה עם מנהלת הבנק, איומים רושפים של הגודזילה ו"עבודה" על עצמי (בעיקר בעיניים) .. אני לגמרי "מבחירה" מתרכזת בטיפוח ה"אישיות" ..
