מחתרת המסילה
קולסון וייטהד | תרגום: עפרה אביגד
מה צופן לה עתידה של קורה, שפחה שחורה שעובדת במטע כותנה בג'ורג'יה שבארצות הברית. שאמא שלה הייתה שפחה, סבתא שלה הייתה שפחה?
כנראה לא הרבה.
ההפך הוא הנכון. היא עצמה זכתה לגורל אכזר במיוחד, אמה נוטשת אותה והיא מנודה אל בקתת הנשים הכי עלובות והיא על סף גיל ההתבגרות, שטומן בחובו ניצול מיני ודאי.
סיזר, עבד שזה עתה הגיע לחווה, מספר לה על "מחתרת המסילה", היא מחליטה להסתכן ולברוח איתו צפונה.
עובדה היסטורית: "מחתרת המסילה" הייתה מסלול בריחה מבית לבית, ששימש עבדים נמלטים ונוהל בידי מתנגדי העבדות.
מחתרת המסילה אם כן היא מסילה תת-קרקעית שעליה נע קרון רעוע כשהוא רתום לקטר קיטור ואוסף בדרכו עבדים נמלטים בדרכם אל החופש.
קורה וסיזר עוצרים תחילה בדרום קרוליינה, בעיר שנראית לכאורה מסבירת פנים לשחורים, אך מהר מאוד מתגלה האמת וריג'וויי, צייד עבדים בלתי-נלאה וחסר עכבות, שנשלח לצוד את קורה ולהחזירה דרומה, עולה על עקבותיה. קורה נאלצת לשוב אל המסילה ולהמשיך במסעה רב-התלאות, ממדינה למדינה, כשהדבר היחיד שעומד לנגד עיניה הוא הכמיהה לחופש.
הספר מרתק, מותח ומרגש, שנקרא בנשימה עצורה ופותח צוהר לפרק בהיסטוריה שאסור לשכוח. בכל תחנה במסע פוגשת קורה החכמה והאמיצה עולם שונה ואנשים חדשים, וצוברת ידע, חוכמה ונחישות.
למדתי, החכמתי, כאבתי ובעיקר התאהבתי בקורה. הגעתי לסוף הספר בלי נשימה.
