לפני כמה ימים, אחד העובדים שעובד איתי במשרד התפטר.
בחור צעיר ונחמד, נשוי ואב לזאטוט בן שנתיים. הוא החליט שעבודה סביב השעון במשרה תובענית לא מתאימה לו … הוא רוצה לצאת פעמיים בשבוע מוקדם, להיות אבא נוכח, פעיל, לראות את הבן שלו, לשחק איתו, לקלח בערב ואולי מדי פעם לספר לו סיפור לפני השינה. נשמע יומרני מדיי? תלוש מהמציאות? בתיאוריה ממש לא אבל בפועל אף אחד לא נשכב על הגדר וביקש ממנו לא לעזוב. לא מנהל הצוות שלו, לא משאבי אנוש, לא המנכ"ל …
כולם מחפשים את העובד המסור ש"תמיד היה נכון, נכון תמיד" לעבוד ולהשקיע 24/7.
הזדהתי איתו עד כאב, הרי אנחנו האמהות העובדות חיות את המציאות הזאת יום-יום. רוצות, חייבות להתפרנס, לבטא את עצמנו, להתקדם בקריירה, להגשים חלומות ובד בבד שואפות להיות אמהות טובות ומסורות, שלא רק סבתות ומטפלות מגדלות את ילדיהן.
כשאת אמא גרושה, הקונפליקט שלך אפילו גדול יותר. אין לך גב כלכלי בדמות בעל "עזר כנגדך" ואת חייבת לעבוד, אפילו לקחי אותי שרון יש חרדות כלכליות אז מה אנחנו נגיד?
בחלק מהשבוע הילדים אצל האב ולכן כשהם איתך חשוב לך לבלות איתם זמן איכות ולא להיתקע במשרד.
בכלל למצוא עבודה חדשה שאת אמא לילדים קטנים זו סאגה, הרפתקאה של ממש. ולכי לחפש עבודה חדשה כשאת גם גרושה … אם את הנשואות שואלים (בניגוד לחוק!) אם יש להן עזרה בטיפול בילדים, אז ייתכן שאת משולש אזהרה מהבהב למעסיק הפוטנציאל …
גם לגברים הגרושים המצב בכלל לא קל.
באופן כללי מצפים מגברים שיהיו במשרות בכירות או טכנולוגיות ושישקיעו הרבה שעות עבודה.
כשהם היו נשואים, סביר להניח ששרצו בעבודה מבחירה או בעל כורחם, או כמו הבחור למעלה שותפים ומעורבים ויוצאים פעם או פעמיים בשבוע מוקדם הביתה.
עכשיו כשהם גרושים ועול המזונות רובץ מעליהם הם חייבים לשמור על מקום העבודה, להתפרנס וגם לראות ולגדל את ילדיהם לפי הסדרי הראייה. סביר להניח שבימים שהם יוצאים מוקדם, הם זוכים למבט עקום של "מה, חצי יום?" גם אם הם היו הראשונים ב 6:00 בבוקר לפתוח את המשרד, יחד עם המנקה.
שולחת איחולי הצלחה לכל הגרושים שבראיון לעבודה חדשה מסבירים שהם חייבים לצאת מוקדם או שהזמינות שלהם לנסיעות עסקיות לחו"ל שואפת לאפס.
כנראה שהעצה שאמאבא נתנו לנו לפני 20 שנה בכל זאת הייתה נכונה…
אין כמו עבודה עם קביעות עד לפנסיה, גם שחייך האישיים סופגים טלטלה עזה, המשכורת ממשיכה להיכנס לבנק כל 10 לחודש ויהי מה. אני כבר מחכה ששבוע העבודה המקוצר ייכנס לתוקף ועד אז שוקלת רילוקיישן לשבדיה. דווקא יכול להיות נחמד לקבל את המזונות בשער המרה ליורו 🙂
