" ארץ פייסלנד קרא לזה פעם מישהו. כולנו רוצים להרגיש שהחיים שלנו נוצצים. להשאיר בחוץ לרגע קט את העולם הרגיל והמשעמם…ולשוט בחלום קסום" (עמ' 222-223). את הספר הזה לקחתי מהספרייה ובתזמון מושלם באותו היום קיבלתי אותו בדואר כמובן שהשכלתי ופיניתי אותו לאחרים בספרייה.
הספר הזה משך אותי בעיקר בגלל הכריכה ,מי לא רואה רקע כחול ולייק ונזכר ברשת החברתית הראשונה ששבתה את כולם. התוכן של הספר כמובן נחשו מה? פייסבוק.
מדובר על גלייה, בחורה צעירה שעובדת כפקידה ומחפשת אהבה,דרך הפייסבוק היא מכירה בחור בשם גדי, בחור כארז,מלומד, מנהל לוחם בצבא וגם מתנדב בשעות הפנאי ,הבחור המושלם. בין גליה וגדי נרקם סיפור אהבה וגם נחמה. יש בעייה אחת גלייה היא מכורה לרשת החברתית בכל רגע מעלה תמונה וכמו כולם מצפה לליקים ושיתופים. יום אחד גלייה מעלה פוסט והיא מתפרסמת עד שהיא נהיית מובילת מחאה. ההערצה והפרסום גורמים לה לשכוח מהבחור שכה אהבה ואז כל הפרסום פשוט נעלם כי כמו כל פוסט אחרי יומים או חודש עולה עוד אחד ושוכחים. גליה נשברת ועד שהיא מבינה את הטעות שלה כבר מאוחר מדיי. אני אתחיל מכך שתחילת הספר היה כמו כל סיפור קצת בנאלי, גלייה מנהלת חשבון פייסבוק, מעלה תמונה מורידה , נחשפת המשפחה המזרחית שלה לא משהו מיוחד שסחף אותי.
ברגע כזה שהספר פשוט לא סוחף אני עושה את ה "לא יעשה" ומציצה בדפים האחרונים של הספר (וזה לא הורס לי את הספר) מאותו שנייה שהצצתי ראיתי סוף שונה, מפנה רציני בספר ופה חזרתי למקומי והמשכתי לקרוא ואז נסחפתי ,פשוט ותוך כמה שעות פשוט סיימתי את הספר. הסוף ממש טילטל אותי ונתן לי רגע למחשבה כי הרי הסופרת באה לומר פה משהו מאוד חשוב.
הרשת החברתית טובה במידה מסוימת ותו לא. ההתמכוריות האלה הם קשות והם גבות מחיר יקר מאוד. המחיר הוא הילדים שלנו שמקבלים פחות יחס, אם זה חוסר בהתארגנות בזמן בגלל הסלולר והרשת החברתית,אם זה החיים הווירטואלים השקריים שגורמים לנו לחשוב משהו אחר על עצמנו ועל אחרים.
יש פה נושא מאוד חשוב שהספר מעלה לסדר היום שהייתי חייבת לציין אותו – תופעת ה"שיימיניג" זו תופעה קשה ואכזרית שמלבינה אדם בלי לדעת מה הסיטואציה היתה ובלי צורך להגן על אותו אדם, לפעמים זה גובה חיי אדם ולפעמים גם הורס לאדם את כל העסק שלו. אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד. הספר עצמו הוא קליל ונחמד, מעלה בו נושאים חשובים. אני חושבת שאת הספר הזה כל אדם שמשתמש ברשת חברתית צריך לקרוא ולקבל את הטלטלה שהוא מביא אותו ולעשות איפוס לרגע ולהבין מתי אנחנו צריכים להגיב לפוסט מסוים ולראות איך אנחנו מגיבים, לבחון את עצמנו ולזכור שיש שם אדם מאחורי המקלדת.
