Seriously ? , ירדתי על עצמי בשאט נפש. את באמת מתכוונת ללכת לספיד דייט? איוונט שכולל ישיבה מול עשרה עד עשרים גברים שמתחלפים מולי מדי חמש דקות ומותירים אחריהם רושם חיצוני בעיקר ואווירה של ראיון עבודה.
תהיתי אם רוחות ה Valentine's Day, שחלפו על פניי מבלי להשאיר שום רומנטיקה בדרך, הן שגרמו לי לרצות ללכת לאירוע הספיד דייט? יתכן, בטח לאור העובדה שבימים לבדיים אלו, האופן היחיד שבו הוולנטיין שיט מתייחס אלי באיזושהי צורה היא רק דרך זלילת שוקולד בפסטיבל השוקולד בקניון (שוקולד זה רומנטיקה טהורה כמובן. שום קשר לקלוריות ושומנים), או על ידי קניית חולצה עם לב באחת הרשתות.
אבל קול פנימי הרגיש שזה נכון. מבחינת "שלח לחמך על פני המיים", לנסות, מה שאפשר והיקום ישלח לי אהבה, יום אחד, רצוי לפני שאכנס לבית האבות. העובדה שחברה הצטרפה אלי כבר שיפרה את המצב והפכה את האירוע לחווי שיש על מי לצחוק איתה. ליל חמישי, פאב חיפאי נינוח, המשתתפים מתאספים ובודקים בחשדנות אחד את השני. בשלב הזה כבר אפשר לברוח, אבל שילמתי סכום צנוע יחסית לאירוע דומה בתל אביב, מארגן הערב כבר קלט אותי ויש שתייה חינם.
אחרי הסבר קצר אנחנו מתחילים. הבנות יושבות בנוחיות והבנים עוברים בין השולחנות. אני מודה שחששתי ממתקפת יצורים על שולחני, כזו שתגרום לי לחפש את הדייט הבא ביבשת אחרת. אבל היי, הפתעה לטובה. הם היו ממש…סבירים פלוס. מהתרשמות ראשונית הם היו משנות ה-20 המאוחרות ועד אמצא שנות ה-30 לחייהם. נאים, גבוהים, נמוכים, מלומדים, עובדים במשרות שנשמעות טוב על הנייר. והם בעיקר היו נחמדים, מנומסים ושידרו רצון אמיתי להכיר. ואהבתי את זה. זה חימם לי את הלב. היה אחד, לא הטיפוס שלי מבחינה חיצונית BYE FAR. אבל הבחור הזה הצליח לשלח קיטונות של כריזמה ולהצחיק אותי , ממש. וכל זאת בחמש דקות, לא עסק פשוט ביחס לסיטואציה ולפרצופי הקפוא לפרקים.
"אתן רואות" צקצקתי בליבי לדודות הפולניות שיושבות לי בראש ואוכלות לי את הלב "הנה אני מספיקה להכיר 10 בחורים בשעה, מסמנת וי על עשרה דייטים בערב. יותר מזה? עברתי את המכסה הרבעונית שלי. זו חוויה מסקרנת, מהנה, ודי מתישה כבר אחרי שעה, למרות שכל מה שעשיתי היה לשבת בכסא, לשתות סיידר חם, לחייך ולנסות להבין אם הבחור הזה למד איתי בחטיבת הביניים.
הרעיון הוא שעליך לסמן ב-וי את מי שתרצי להמשיך להכיר ואם הוא גם כן סימן אותך בחיובי, תמשיכו לבד. אני סימנתי שניים וחצי בחורים. החצי הוא מישהו שקיבל סימן שאלה, ודורש התעמקות נוספת, בתנאי שאת זוכרת את שמו או סימן היכר אחר כלשהו. אל תבני על אזור מגורים או עיסוק כי במקרה שלי רובם היו חיפאים ועוסקים בהנדסה או בשטח טכני. כן, כנראה שאומן, מוזיקאי או פסיכולוג מכירים בדרכים אחרות.
חשבתי שבתום הערב כולם יעשו "ויברח" וימהרו הביתה, אני יודעת שאני התכוונתי לזה (פשוט הייתי רעבה בטירוף, אפילו במבה ביסלי לא חילקו שם), אולם להפתעתי ראיתי שכבר נוצרה "חבורה" מהמשתתפים והם ישבו במתחם ספות בפאב וכמובן שהזמינו אותי. וכך מצאתי עצמי עם עוד 2 בחורות ו3 בחורים, בסוג של דייט שני כבר באותו הערב, ואיכשהו מרגישה נוח ומכרסמת פיצה עם אנשים זרים לגמרי. מארגן הערב קרן מאושר:"רק בשביל זה היה שווה" קרא ומיד צילם אותנו. בדרך הביתה אני וחברתי ניתחנו את האירוע ותהינו כמובן מי סימן אותנו. אני לא יודעת מה יצא לי מהערב הזה. אני לא בטוחה שאהבת חיי תפציע משם. אבל עשיתי 10 דייטים בשעה וחצי, ניסיתי, עכשיו אפשר לנוח לפחות לסוף השבוע הקרוב.