הבטתי בה מרחוק הצבע השחום שלה נראה מבטיח ומעורר כשהתקרבתי קצת יותר בסקרנות….אחז בי עקצוץ בקצות האצבעות.
נמשכתי אליה כל כך,התשוקה לגעת בה השתלטה עלחח כל מה שרציתי זה לגעת בה,לאחוז בה חזק ,לחוש אותה….
כשסוף סוף הצלחתי להניע את אצבעותיי הנחתי להן להתקרב אליה,כולי תשוקה עצומה.הנה הנה סוף סוף לגעת בה,לחוש אותה…..את כולה.
כך בתוך מחול התשוקה הנועז הפועם בכל הכח ובפרץ עצום של אדרנלין בלתי נשלט…..בנגיעה בה ,היא אחזה בי בכח בלפיתה ישר לראש .
ההבנה חילחלה לה בחוצפה בהעזה להיות קפואה! כן כולה היתה קפואה בניגוד לצבעה החם והמטריף היא היתה ממש נטיף(קרח).
לא אמרתי נואש וגמרתי בלילבי אומר לאלתר. אחמם אותה,אפשיר אותה,אגרום לה להתחמם,להפשיר אותה כולה.
כל השדונים בראשי פרצו בריקוד סוער ריקוד אש פראי,הם זעקו בקול גדול.כן,כן,להפשיר אותה,לחמם אותה,היא נהדרת כל כך,יפה טובה וממש ראויה.
קדימה נו לזוז מה להסס? היא ממש מחכה!
או אז לפתע משום מקום בשאגה מחרישת אוזניים ומאיימת התעורר לו הנמ"ר!
מה הרעש? מה המהומה? על מה ההמולה הנוראית שפרצה לה כאן? לא נבדק הענין מראש? האם נבדקה:נחוץ?מותר?ראוי?
זה חמור מאוד,מערכת ההגנה לא הצליחה לאתר את הסכנה,לא מנעה את האיום .
יש לכנס לאלתר את מועצת המנהלים המסוגלים לאתר ולזהות את מכירי הדופמין ולחהתמודד באומץ במלחמה עם השדונים האדומים.
להוציא צווים אחרי הבדיקה והחיווטים ולהעיר את כל הנמרים לשמור ולתת התראות ולאתר פריצות בביצורים……
כך הורה הנמ"ר.
המשך יבוא…….