מכתב פתוח לראש הממשלה
שבת, שעות הערב המוקדמות, בדרך כלל זמן בלוג. הפוסט השבועי יוצא לעולם. היום, לא בא לי. הפוסט מוכן, בדרך כלל יש רעיון כללי שמתבשל במהלך השבוע והפתעות מהריצה בשבת בבוקר.
השבת ההפתעות אחרי הריצה הוציאו את כל המיץ מהמפרשים. כן, יודעת שאומרים רוח מהמפרשים ומיץ מהמפרשים נשמע לא הגיוני. ולרוץ לממ"ד זה כן? באמצע הקפה, באמצע ארוחת בוקר, באמצע השנ"ץ. באמצע החיים. ועוד להרוס לי את star wars day. זה הגיוני?! מה עכשיו? כשאין הגיון, מה עושים?
לפני פחות מחודש היו בחירות. כבר לא רלוונטי במי בחרתי. נבחרה מפלגה שתוביל את הרכבת הממשלה, ויש מי שעומד בראשה.
תעשה משהו! זו לא הפעם הראשונה, לא השניה והפסקתי לספור את הפעמים שאנחנו רצים לממ"ד, שהילדים שלי לא לומדים כי יורים עלינו (גם אם שמחים שזה התירוץ).
תעשה משהו! כי להישאר בבית או לפחד להשאיר את הילדים לבד או לפחד לצאת ולהשתטח באמצע אזעקה, כבר לא מצחיק. מזמן כבר לא. וכן, אנחנו מפחדים. לא נעים לומר, בטח לא שחור על גבי פייס, אבל זה נכון.
תעשה משהו! כי המצב הנוכחי כבר לא אופציה. לא אומרת "כנס בהם", גם לא אומרת "תן להם כל מה שהם רוצים". כן אומרת, הצעת את עצמך לעמוד בראש העם, להנהיג, להוביל, לקבל החלטות ולדאוג שיהיו כאן חיים נורמליים. נבחרת.
תנהיג! תקבל החלטות! תעשה משהו! גם אם אני לא מסכימה עם מה שתעשה, לא רלוונטי, אני רוצה לראות מנהיג בראש הפירמידה, במקום בו אתה יושב כרגע. ואם אתה לא מסוגל, לך! תן למישהו אחר לעשות את העבודה, גם אם יעשה אותה בצורה גרועה.
תעשה משהו! כי לומר שאין כלום כי לא היה כלום, לא תופס הפעם. אתה לא מסתובב כאן, איתנו (ואצלינו עוד רגוע), אתה לא חי את הפחד שילדים בעוטף חיים, אתה לא מרגיש את הרטט שאמא בשדרות מרגישה בכל פעם שיש אזעקה. ולא, לא רוצה לרוץ לממ"ד יותר. לא רוצה לקפוץ בכל פעם שעובר אופנוע ברחוב או משמיעים אזעקה בטלוויזיה.
די!
תעשה משהו!
ואתה יודע מה? קשה לי להאמין שבאמת תעשה משהו, אבל גם לנו יש אחראיות. איפה היום בני גנץ? יאיר לפיד?
יש כאן מדינה שלמה, למי שאכפת, בואו נעשה משהו! מספיק לחכות שיעשו ולהתלונן שלא עושים. בואו נזיז את עצמנו מאזור הנוחות והירי ונעשה משהו!?
בתמונות: הבוקר, כשהפחד עוד נראה רחוק ואף אחד לא נדרש לעשות שום דבר.
#crazysocks_girl #לאן_את_רצה_TantiRoza
lifeunferpressure#
