
תערוכה חדשה במשכן האמנים הרצליה:
סַף
3 אמניות. 3 ניסיונות לשלוט בבלתי נשלט
דנה רז. יסמין דייוויס. הדס חסיד
אוצר: רן קסמי – אילן
משכן האמנים הרצליה, יודפת 7
פתיחה: חמישי, 21/7/16 בשעה 20:00
נעילה: מוצ"ש ב 3/9/16
סַף, תערוכה חדשה במשכן האמנים הרצליה, עוסקת ברגעי ביניים בין מה שהיה לבין מה שעתיד לקרות, בקליפה הדקה בין הפנים לבין החוץ.
בתערוכה יוצגו עבודות של שלוש אמניות שמנסות ללכוד את רגעי הביניים החמקמקים, רגעים של ציפייה שאמורים לחלוף ביעף. אותם רגעים שבהם אנו אמורים להיות בתנועה, הופכים בעבודות בתערוכה לדבר עצמו.
על ידי האטת התנועה והתמקדות בפעולות קטנות רגעי הסף נמתחים ומתארכים.
דנה רז מציגה אוסף של 24 רישומים, קטנים, מהירים ומינימליסטים, הנעשים בתנועת יד אחת שאינה חוזרת על עצמה. לחלק מהרישומים העוסקים בחוויות אישיות מוסיפה רז משפט ולפעמים רק מילה כשתמיד יש קונפליקט בין הרישום לבין הטקסט.
נדמה כי הרישומים של רז נעשים בסמוך לחוויה מסוימת שהפכה את הסדר הנכון של הדברים וכי הם ניסיון להתמודד אתה.
גודלם נובע מכך שהם הנייר הראשון שנקרה בדרכה של רז, מעין דחיפות לפלוט את החוויה החוצה ולהתמודד עם חוסר היכולת לקבל בהכנעה ש-״זה הכל״.
בעבודת הווידאו של יסמין דייוויס Following you following me (2016), צועדת דמות לקראת עדשת המצלמה, ולמעשה מנהלת מעין מרדף אחריה, מנסה לשווא להתקרב ולפגוש אותה שוב ושוב, בעוד המצלמה נעה בעקביות ממנה והלאה. היא מנסה להשיג את המצלמה באמצעים הבסיסיים ביותר – נשימה וצעדים. נשימתה של הדמות מפעילה את תנועת המצלמה. כאשר היא שואפת אוויר המצלמה מתקרבת אליה, אך כאשר היא נושפת המצלמה נהדפת לאחור. שתי הדמויות לעולם לא יפגשו, ביניהן תהיה לנצח העדשה. זוהי תנועה אין סופית שנידונה לכישלון. התנועה הזו כמוה כניסיון לשמר זיכרון שהיה ואיננו עוד. רגע המפגש קרוב, הוא נמצא ממש במרחק נשימה, אך הוא בלתי מושג.
האמנית הדס חסיד מציגה את ״אורך חיים של טוש ירוק בהיר״, דיפטיך מינימליסטי המכיל תנועה אחת רציפה, של טוש ירוק בהיר על גבי נייר. באופן עקבי, אחיד ורציף מסתלסל קו מתמשך בשורה אחת, ועוד אחת, כך שוב ושוב מתחילתו ועד סופו של טוש ירוק אחד. הפעולה של חסיד היא מאופקת, או אולי מרוסנת, לעולם תסתכם לכדי תנועה מינימלית וחזרתית. לצד הדיפטיך רישומי עיפרון קטנים של תלוש השכר של האמנית בקנה מידה 1:1. זהו רישום מדויק ומוקפד של מה שלכאורה הוא חסר חשיבות – המעטפת החיצונית של תלוש השכר. שמה של החברה המייצרת את התלוש, ״מיכפל״ מוכפל על המעטפה מאות פעמים באדום וכחול, וחסיד רושמת בדייקנות את כולן.












