תסמונת התמימות

חוות הדעת עלי נחתמה במשפט: הבעיה היחידה שלה היא תמימות יתר. אני בוהה במשפט ולא מצליחה להבין. תמימה זו בעיה?. הרגע הזה היה מסוג הרגעים שזוכרים כל החיים.

לירז גרין 2 ביולי 2015

לפני כמה שנים התגלגל לידיי מסמך שלא היה אמור להתגלגל לשם. את המסמך כתב מי שהיה הבוס הישיר שלי בזמנו והיו רשומים בו חוות דעת להנהלת החברה על כל עובדיה. אני הייתי אז עובדת יחסית חדשה, מלאת מרץ ואנרגיות, סוס עבודה רציני ומורעלת במובן הצבאי של המילה. כל התכונות האלו היו רשומות בחוות הדעת עלי, שנחתמה במשפט: הבעיה היחידה שלה היא תמימות יתר. זוכרת את עצמי בוהה במשפט המוזר הזה במשך שעות ולא מצליחה להבין. בעיה? תמימה זה בעיה? אני – תמימה??. הרגע הזה היה מסוג הרגעים שזוכרים כל החיים. בכל פעם שהחיים נתנו לי מכה מתחת לחגורה, הייתי חוזרת אל ההגדרה הזו, שהייתה כתובה שחור על גבי לבן: "הבעיה היחידה שלה היא תמימות יתר".

יום אחד חיפשתי את ההגדרה למילה תמימות בויקיפדיה ובויקימילון. אני אישה של מילים והיה לי מאד חשוב להבין לעומק את המשמעות של מה שאדם כל כך משמעותי בחיי ראה בי. "תמימות הוא מושג המאפיין אנשים שאינם מחפשים רוע ואינם מתוחכמים אלא חיים בפשטות. דוגמה: רוב הילדים נחשבים לתמימים. ההפך מתמימות היא התחכמות וציניות" ומוסיפים ואומרים כי "אדם תמים הוא נאיבי, אינו מבין את עובדות החיים".

מאז עברו שנים רבות, עסקאות רבות, עובדות חיים רבות ואנשים רבים ומשום מה לא הצלחתי לפתח עור של פיל, אפילו לא צוואר של ג'ירפה, שיגרום לי להסתכל מעל כל סיטואציה ולהפסיק לקחת אותה כל כך ללב.

לפעמים נדמה לי שהתמימות הזו היא כמו פיג'מה שאני מקפידה לחזור וללבוש כשאני מחפשת היכן להתכרבל מפני החיים שבחוץ. הרי אני כבר לא ילדה, כבר לא באמת נאיבית, החיים מקפידים לתת לי כל יום איזו מתנה קטנה של מציאות והציניות והסרקזם הפכו להיות מנת היום שלי. היציאה אל החיים עצמם, חיי העצמאות, החיים מחוץ למגירה, חיי ההגשמה והיצירה, היא גם יציאה מאותה פיג'מה נוחה ומלטפת. לפעמים עצוב לי שהיא כבר לא עולה עליי, לפעמים אני שמחה שהשלכתי אותה ממני והורשתי אותה לבנותיי ולפעמים, ברגעים נדירים ממש, אני לובשת אותה שוב וממשיכה לחלום חלומות.