אני תמנה, בת 43, אימא לשניים ואשת איש, גרה בפרדס חנה. עובדת זו השנה ה-12 בתכנית קרב. התחלתי כמדריכת יוגה לילדים בגנים ובתי ספר באזור הגליל, וכיום אני משמשת כרכזת הדרכה באזור הצפון. תכנית קרב הינה פעילות חינוכית מטעם משרד החינוך המופעלת על ידי החברה למתנ"סים והעמותה לתפנית בחינוך מיסודה של קרן רש"י, ומועסקים בה כ-3,000 עובדים בכ-800 בתי ספר ברחבי הארץ. התכנית משלבת שיעורי העשרה בתחומים רבים, בדגש חברתי ומקצועי.
מתחילת דרכי כמדריכה ועד היום, אני מוצאת עצמי מוקפת באנשים שלִבם ומחשבתם מסורים לעשייה החינוכית. מי שעובד מול הילדים עצמם, מי שמלווה, מנחה מוביל ומנהל.
מתוך 100%, רוב האנשים שסביבי נותנים מעצמם 110%.
אפשר לדמות את תכנית קרב לספינה הנושאת מטען יקר, שמנווטת בהצלחה דרך הרבה סערות ומשברים ורק לעתים מגיעה לנמל מבטחים למנוחה קצרה, ושוב יוצאת לדרך… לפעמים היא מרגישה כמו סירת דייגים רעועה, ולפעמים מרגישים כמו העבדים שחותרים בבטן הספינה…
מדובר על חוסר רצף העסקתי, על זכיינים שמתחלפים בכל פעם כשהתכנית עומדת למכרז, ולכל זכיין תקופת הסתגלות לדרכי עבודה והתנהלות שונים. תנאי העבודה וההעסקה היו ועדיין כאלה שלא מכבדים ולא מאפשרים תגמול הולם ומכבד.
במשך שנים רבות עובדי תכנית קרב מועסקים בעצם בהעסקה קבלנית. כל שנה יש לחתום על חוזה חדש, אין קביעות, תנאי העסקה בלתי יציבים ובלתי מוסדרים. כמדריכה נאלצתי בכל קיץ לחפש את פרנסתי מחדש, ולחשוש לאיזה היקף משרה אחזור מתישהו באוקטובר – אם בכלל…
לפני כשנתיים החלטנו שאנחנו צריכים להתאגד, והתארגנו תחת ההסתדרות. הבנו שגם לנו מגיע, שאנחנו יכולים וצריכים לקחת שליטה על החיים שלנו, ושיחד עם ההסתדרות יש לנו כוח ויכולת לקדם את האינטרסים שלנו.
והאינטרסים האלה הם בסך הכל תנאי העסקה מכבדים עבור מי שנותנים כל כך הרבה לאלפי ילדים בכל הארץ.
ביולי 2015 נחתם מסמך הסכמות בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון הנוגע לעובדי קבלן, וכתוצאה ממנו בין השאר נכנסו לתוקף שיפורים משמעותיים בתנאי העסקה של מדריכי התכנית, המתבטאים בעבודה ובהשתכרות במהלך חופשות בתי הספר בחגים ובקיץ והפסקת הנוהג של פיטורי קיץ, העסקה חודשית ולא העסקה לפי שעות, ובינואר צפויים להיכנס לתוקף שיפורים בשיעורי ההפרשות הסוציאליות.
מה שברור לנו, עובדי התכנית, שאמנם חל צעד משמעותי אולם הוא עדיין לא מעוגן בהסכם קיבוצי המבטיח לכולנו, מדריכים ועובדי תשתית, תנאי העסקה הולמים, אופק לקידום בתנאי שכר, הגנה מפיטורין "מהיום למחר".
תכנית קרב מופעלת כיום על ידי החברה למתנ"סים שזכתה במכרז. בעתיד הקרוב יתחדש המכרז, ורק הסכם קיבוצי יבטיח שכל מה שנאבקנו עליו ישמר. מה שאנחנו מבקשים הוא בעצם יציבות. נמל בטוח לעגון בו. או תכלס: הסכם קיבוצי עכשיו! היום! אתמול אם אפשר.
הסחורה שלנו משובחת. וחשובה. מחכים לה כל יום כל שבוע הרבה תלמידים צעירים בעיניים מאירות.
אבל בסופו של דבר כדי להמשיך ולתת, מגיעים לנו תנאים מכבדים, אנושיים והולמים לעבוד ולהתפרנס.
אתמול הפגנו מול משרדי החברה למתנסים, כמעט 100 אנשים שהגיעו מכל הארץ, צפון ודרום כדי להשמיע קול, והשמענו אותו חזק וברור. אם צריך נמשיך להיאבק, כל הדרך עד לחתימה על הסכם קיבוצי.
אנחנו מצפים מהנהלת החברה למתנ"סים להראות שהערכים החברתיים שהיא דוגלת בהם אינם מהפה ולחוץ, לשנס מותניים ולחתום על הסכם קיבוצי שיבטיח לנו ביטחון והגנה, ויאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו יודעים הכי טוב – חינוך.
שלכן ושלכם,
תמנה.
