מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לכתוב.
כילדה הייתי מתרגשת מהמפגש בין העיפרון לדף. מהאפשרות לבטא את מה שעובר לי בראש במילים. מילים כתובות.
כבר בגיל צעיר הבנתי כמה כח והשפעה יש למילים וכוחן של המילים הכתובות הילך עלי קסמים
עד לפני שנתיים הייתי כותבת. בעיקר לעצמי. הכתיבה היתה כמו תרפיה. וכשהשתלטו עלי רגשות כמו שמחה, עצב או געגוע הם מצאו את דרכם אל הדף.
מעולם לא חשבתי שאצליח להתפרנס מכתיבה. זה היה יותר תחביב, משהו שעזר לי לשקף לעצמי ולסובבים אותי את דעתי על מקרים וארועים.
עד שהגיע משהו ששינה את התפיסה שלי וגרם לי להבין שאני יכולה להתפרנס מכתיבה.
אני יכולה לקום בבוקר ולכתוב עבור אנשים שישכירו את שירותי!
הדבר שגרם לי להבין סוף סוף שמישהו מקצועי מתעניין בכתיבה שלי הגיע בדמות הזמנה שנחתה אצלי בהודעה באינסטגרם מיח"צנית מאוד פופולרית שכתבה לי שהם עוקבים אחרי העשייה שלי ומאוד התרשמו מאופן הכתיבה שלי והם מזמינים אותי למסיבת עיתונאים לסקר ארוע חשוב בבלוג שלי.
אין לתאר את גודל ההתרגשות שהיתה לי!
אני. הקטנה. מוזמת למסיבת עיתונאים.
לא בתור סלב. לא בתור משפיענית.
בתור כותבת.
מובן שאמרתי כן. אפילו לא טרחתי לשאול על גובה השכר. פשוט רציתי לבוא, לחוות, לצלם ולכתוב.
הגעתי לארוע שהיה מלא בעיתונאים ואנשי תקשורת ידועים וצילמתי וכתבתי לי ראשי פרקים בפתקים שבטלפון והרגשתי שהכל אפשרי.
בסוף הארוע ניגשה אלי היחצ"נית והגישה לי שובר קניה ברשת שאותה הוזמנתי לסקר.
הסכום לא היה קטן אבל בלי ספק לא משהו שניתן לקנות איתו טיטולים, או לשלם איתו משכנתא.
הבנתי שככה זה בהתחלה. כדי שאוכל בעתיד לדרוש כסף, בנקודת הזמן שהייתי בה עלי להגיע, להכיר ולעבוד תמורת מה שמציעים.
בלעתי את הרוק וחייכתי.
התמורה לא ממש סיפקה אותי ,אבל היי, אני עושה מה שאני אוהבת. אני כותבת. ומכאן יש לאן לשאוף ולגדול.
ואכן מאז התחילו להזמין אותי לארועים נוספים. לשלוח לי מוצרים הביתה על מנת שאכתוב את חוות דעתי עליהם.
לכאורה כיף! ובאמת נהנתי.
אבל הנושא הכספי המשיך להטריד אותי, לא כי אני גרידית אלא כי אני עובדת, משקיעה זמן, אנרגיה, מחשבה ועל עבודה משלמים. ב.. נו, איך קוראים לדבר הזה? אה נזכרתי, בכסף!
הגעתי להחלטה, בפעם הבאה שיבקשו ממני לעשות עבודה שכרוכה בכתיבה ויצירת תוכן אדרוש כסף.
אפילו סכום סמלי. אבל אני אתחיל ממשהו.
זמן קצר אחרי זה הגיעה עבודה נוספת. וכשתמחרתי אותה היח"צן נתן לי להבין שהם נהנים מאוד לעבוד איתי אבל הלקוח לא יסכים לשלם.
נו באמת, הלקוח הוציא הון על קמפיינים בטלוויזיה, ברדיו ועל שלטי חוצות אבל איכשהו כשהנושא הגיע אלי נגמר לו כל הכסף.
הבנתי שאם אני לא אעריך את עצמי בכסף אף אחד לא יעשה את זה במקומי והבהרתי ליחצ"ן שלא אסכים לעבוד ללא תמורה.
הופתעתי לגלות שמסרוב מוחלט הוא היה מוכן לבחון את האפשרות עם הלקוח. ולבסוף חזר אלי עם תשובה חיובית.
מאז למדתי לעמוד על שלי. לא אכחיש, הרבה יח"צנים עדיין מבקשים שאעבוד חינם. אבל אני פה בשביל להגיד את מה שהרבה בלוגריות עדיין שותקות:
שמי שרי. אני בלוגרית ויוצרת תוכן ברשת. האהבה הכי גדולה שלי היא הכתיבה ואין משהו שממלא אותי שמחה וסיפוק יותר מיצירת תוכן.
אבל אני אישה עובדת ועל עבודה משלמים. בכסף.
