תמיד אפשר להתאבד מחר/מיא עשת
שמו של הרומן יחד עם ציור העטיפה הזוהר והצבעוני, הבהירו לי מיד שאת הספר הזה אני חייבת לקרוא. שמות הספרים תמיד היוו כוח משיכה עבורי, עוד מימי ילדותי כשבספריה העירונית כל הספרים כולם נראו אותו הדבר והייתי בוחרת אותם לפי השמות ולפי המשפט הראשון בספר. עד היום אני מסוגלת לצטט משפטים ראשונים של ספרים אהובים.
סיאם, דורי ואושר הן שלוש חברות טובות עוד מימי בית הספר התל אביבי שבו למדו, כעת בגיל 32 הן עדין מתחזקות חברות קרובה מאוד. סיאם היא הדמות הראשית בסיפור הזה, והיא אף המספרת. הסיפור מועבר דרך נקודת המבט שלה. ואין ספק שנקודת המבט שלה על החיים, אינה נורמטיבית. סיאם שונה, זרם התודעה שלה טס, והיא חושבת על המון דברים בבת אחת. בדמיונה היא לוחמת חופש עצמאית חזקה ובעלת שליטה על חייה. המציאות שונה, קיים דיסוננס רב בין איך שסיאם תופסת את עצמה לבין מציאות חייה, שהיא הרבה פחות זוהרת ממה שסיאם כנראה התכוונה שהיא תהיה. הסיפור מתנהל בשני מישורים העבר וההווה, בסוף הם יפגשו ויגיעו לנקודת ששוויון, העבר יתאחד עם ההווה.
כיום סיאם עובדת בעבודה שאולי נראית זוהרת מבחוץ, היא סטייליסטית של פרסומות ותוכניות טלוויזיה, היא פוגשת הרבה ידוענים דוגמניות ודוגמנים. אם בתחילה היא הבחורה הצעירה ביותר בהפקה אט אט היא הופכת להיות מהבוגרות יותר, אולם מציאות חייה אינה משתנה, בעצם מאז סיומה את התיכון ועד גיל 32 חייה של סיאם לא מאוד משתנים ודמותה לא מאוד מתפתחת, יש סטטיות בדמות שלה. היא לא עוברת את מה שנחשב למסלול הרגיל, של צבא טיול לימודים. עבודה סטודנטיאלית עבודה מעט רצינית יותר, התפתחות מקצועית, מערכת יחסים יציבה. הדברים האלו לא קיימים בעולמה של סיאם.
עם שתי חברותיה הטובות סיאם שומרת על יציבות מעוררת הערצה, איתן וכלפיהם היא יודעת כיצד להתנהג כך שלא תגזים, שלא תעבור את הגבול שלא תעליב. אולם עם שאר העולם היא אינה יודעת להתנהג כך. התנהלותה עם חברותיה ראויה ממש להערצה ואינני יכולה לתהות מדוע עם חברותיה היא מתנהגת כל כך ברגישות ובבגרות ומדוע אינה מצליחה לעשות זאת עם שאר בני האדם. אף בעבודתה היא עובדת באופן עיקבי מספר רב למדי של שנים ואם אעשה את החישוב המדויק הרי היא עובדת כבר כ -12 שנים, אומנם זהו מקום דינאמי ולא ישיבה מתישה מול מחשב אך עדין התפקיד שלה הוא אותו תפקיד.
אנו פוגשים את סיאם בתקופה שהיא מחפשת אהבה ותוך כדי החיפוש היא מוצאת את עצמה עם טיפוסים שונים ומשונים, באחד המפגשים שהופך לקשר מעט יותר משמעותי היא פוגשת את בתו בת ה 17 של בן זוגה. ונדמה שדווקא הנערה הצעירה הזו בניגוד לסיאם היא הרבה יותר יזמית מעשית עם שני רגליים על הקרקע. הניגודיות הזו בין הבחורה הצעירה לסיאם גיבורת הספר מאירה את סיאם באור כמעט מעורר רחמים. ונברא בי רצון לחבק אותה חזק ולעזור לה למצוא את הדרך הנכונה.
יש בסיפור גם פסיכיאטר תל אביבי גבר נאה שאוהב גברים ובעיקר כנראה אוהב את עצמו. יש את בן זוגה המיתולוגי של סיאם וגם על מערכת היחסים הזו אפשר לדון ארוכות.
בניגוד למה שציפיתי אין זה ספר קליל , ואף סיאם הגיבורה אינה אשה קלילה, אלא אשה צעירה נאה חכמה ולא ממומשת כלל. אני סקרנית לדעת מה קורה בהמשך חייה והאם מצאה בתוכה את הכוח לשינוי ומציאת מסלול חיים מספק יותר.
ספר שונה, אחר, אפשר לקרוא.
