"תחרה הונגרית"- רות לורנד, עריכה- ד"ר חיים נגיד, ספרא- בית הוצאה לאור
"…לפני חמישה חודשים הזמנתי את הכרטיס.
סיכמתי עם שרונה שאני יוצאת לחודשיים.
וכן,
אני יודעת שזה גולש לעונה הבוערת,
אמרתי לה, אבל אני ממש מוכרחה.
שרונה שאלה מה שכחתי בבודפשט שכל כך דחוף לי לנסוע.
אמרתי לה שאני מקווה שאוכל לענות לה על כך כשאחזור,
אבל בינתיים יש לי תשובה חלקית וזמנית:
אמא שלי מתה לפני שנה ואין לי עם מי לדבר הונגרית…"
מדובר בספר מרגש ואיכותי של 'סגירת חשבון.'…
מטרותיה המוצהרות של הגיבורה הן עניינים ביורוקרטיים.
היא צריכה לנסוע לבודפשט כדי לסגור את חשבון הבנק של אימה שנפטרה.
בחשבון הבנק הזה נצברו כספים שהוענקו לאימה בגין הרכוש של משפחתה שאבד בשואה
וגם פיצוי בגין רצח בני משפחתה.
אמנם מדובר בסכומים זעומים ומכעיסים שמחד אימה לא ויתרה עליהם,
אך מאידך לא נגעה בהם.
היא מסרבת להשאיר את הכסף בבנק כדי שהכסף לא ישוב אל ההונגרים שידם הייתה במעל…
עם הזמן, אנו מבינים כי מדובר בסוג של סגירת מעגל של בת לדור שני.
מעין התרפקות על העבר.
היא מעוניינת לרכוש שם דירת נופש
ונאחזת בשפת אמה.
היא בודדה, ללא ילדים ולא נשואה, היא נשארת בעיקר עם זיכרונותיה.
אביה שנפטר לפני מספר שנים, איבד בשואה את ביתו ואישתו הראשונה אך לא דיבר עליהן.
הוא שתקן אך מביע אהבה רבה.
אימה שרדה את אושוויץ וכמו רבים שם, איבדה את בני משפחתה.
היא הייתה אישה דומיננטית אך כעוסה ומרירה.
לא הצליחה להביע חום ואהבה.
כמו רוב הדור ששרד את השואה, הם מעולם לא השתחררו מהטראומה
אך גם לא דיברו עליה.
זו כנראה אחת הסיבות שלא הצליחו להיטמע בארץ.
דובר לא מעט על ילדי "הדור השני",
אמרו שהם ספגו לא מעט 'שקט', עצב ותסמינים של חסרי בית…
לילדי הדור השני נותרו רק שאלות….
האם היא תצליח לסגור את החשבון?
מהו החשבון המשפחתי?
החשבון החברתי, הרגשי שהיא צריכה לשלם?
ממליצה לקרוא
יפעת ארניה
