השבת קראתי את "כוכב הכסף" מאת ג'אנט וולס, איכשהו הצלחתי לפספס ספרים קודמים שלה, אז מבחינתי זו התרשמות ראשונית מהסופרת.
אתחיל הפעם בשורה התחתונה – אהבתי!
הספר סוחף, מרתק, העלילה קולחת, מופרכת בדיוק במידה הנכונה שמאפשרת לך להיסחף פנימה ולהאמין ועדיין להרים מדי פעם ראש ולדעת שזו לא עלילה בנאלית ומשעממת, שיש התרחשות ועניין.
לא ממש נהיר לי למה נבחר "כוכב הכסף" כשמו של הסיפור, בעיניי הוא לא מהווה משהו מרכזי בכלל, אבל מכיוון שזה גם שמו במקור – יש סיכוי שפספסתי משהו מהותי בכוונתה של ג'אנט וולס.
כך או אחרת, העלילה המתרחשת באמריקה של שנות השישים, מסופרת מנקודת מבטה של בין, ילדונת בת כ12 שחיה עם אחותה הבכורה ואמן, כלומר – בזמנים שבהן אמן לא משאירה אותן ונעלמת.
בהיעלמות שבה נפתחת העלילה הבנות נאלצות למצוא פתרון לפני שהרשויות יבינו שהן זקוקות למשפחת אומנה, ולכן מחליטות לסוע ולנחות על דודן, האח של אמא שלהן, בעיירה ממנה נמלטה אמן עוד כשבין היתה תינוקת.
משם העלילה רק מתפתחת, בין לומדת להכיר את שורשיה, ושתי הבנות לומדות מהו בית יציב דווקא אצל המתבודד התמהוני שכל ביתו הוא מוזיאון לימי העבר המשפחתי המפואר, בדרום ארה"ב שרק מתחיל ללמוד אינטגרציה מהי.
הסיפור אולי יהיה נשי משהו לגברבר ממוצע, אבל הוא לא נשי-קלאסי, הוא פמיניסטי במידה, תיאורי ורגשי במידה, אבל עיקרו הוא בחיי עיירה בה המפעל אינו מה שהיה פעם, ההפרדה הגזעית אינה מה שהיתה פעם, ההגמוניה הגברית אינה מה שהיתה פעם, וגם המוסר אינו מה שהיה פעם, הוא אומנם נכתב מנקודת מבטה של ילדה אבל הוא לא ילדותי ולא מתיילד, הוא יתאים לבני נוער כמו גם למבוגרים.
מסקנות? אין ספק שאחפש את ספריה הקודמים של ג'אנט וולס.
עוד ביקורות םפרים מאת ספרנית בדימוס – בלוח הפינטרסט שלי או פה