תגיד – מה קרה ? אתה חולה ?

הוא רוצה משהו ה- חצי שלי. אין בכלל ספק, אחרת אין שיחות כאלה כאילו אני אלוהים והוא שר ההבנה. יכול להיות שהוא חולה סופני ורוצה שאני אזכור אותו חיובי ? יכול להיות שהוא היה באיזו סדנת " אני בסדר – היא בסדר" ? יכול להיות שיש לי / לו איזה אירוע שאני עדיין לא יודעת עליו ? במקום איזה משחק כדורגל (נכון, זניח – משהו כמו ליגה ז' – אבל בכל זאת כדורגל..) הוא הגיע לשיחת " אני רוצה לדבר איתך.." – כש"חצי" אומר דבר כזה , בשבילי, כל האורות הפלורוסנטיים הופכים פתאום לאדומים ומתחילים להבהב וכל תסריטי האימה  מתחילים לרוץ…..
לפני משהו כמו שבועיים שלושה הוא סיפר לי שכמה חברים נוסעים לאיזה סופ"ש ארוך של מרתון כדורגל באיזו מדינה באירופה. כצפוי – הוא אמר את הדברים בהכנעה , הוא ידע מה תהייה התגובה ולכן נכנע. העיניים שלו הפכו לעיניים עם מבט אומלל כאילו  גזלתי ממנו את תמצית חייו והוא סינן בשקט "איזו חרא של אשה ….ידעתי שככה תגיבי,  לא היו לי הפתעות…" הנהנתי בשקט מתוך הסכמה מלאה. אני חרא של אשה. בשבילו. בסיטואציה הזו.
עברו כמה ימים והנושא כאילו ירד מהפרק, השגרה חזרה, יצאנו אט, חיוור היה הליל ובכל זאת אפשר היה למצוא אותנו באיזה בית קפה אחרי סרט. הצליח לו הפרוייקט האומלל. למרות הכל – הוא היה מוכן להקריב את עצמו ולהצטרף איתי לסרט וקפה. נפעמת ונרגשת מצאתי את עצמנו שם והרגשתי את עצמי על גג העולם.
הנושא כאילו נשכח וירד מהפרק והשגרה חזרה למעון. הפכתי להיות חסרת מנוחה ומודאגת איך הוא לא מזכיר לי כל יום וכל היום ש….אולי, בכל זאת, והחברה של…. וכל אשה נורמלית הייתה מאפשרת את זה לבעלה כי היא הייתה מבינה שאם היא הולכת לקראתו ומפרגנת לו – כשהיא תרצה משהו הוא יפרגן לה מכל הלב. אני במטבח ממשיכה לבשל כאילו לא שמעתי אף מילה – בכל זאת, בגילי המתקדם אפשר לייצר בעיית שמיעה זמנית.
בערב, כשהוא חזר מהעבודה קיבלתי נשיקה וישר הבנתי שעוד מעט תבוא איזה פוזיציה ואמירה מפלילה. השגרה ממשיכה ואנחנו מתיישבים אחרי הכל ליד הטלוויזיה והוא מתחיל בשיחה מתוזמנת שאמורה לנגן על המצפון. שיחת מוטיבציה ותחינה. שיחה שאני אמורה להבין עד כמה הנסיעה הזו חיונית ואמורה לשפר את הזוגיות ואיכות הקשר ביננו. רק טוב לשנינו יכול לצאת מהנסיעה הזו. ההמממ….אני מקשיבה בדומיה ונותנת לו להתפתל בין המילים.
אני חושב שאני מבין אותך הוא אומר  – אני כמעט נחנקת. מתי ההבנה שלו אותי הייתה חלק מהרפרטואר? אני מבין שאת תתבאסי בסופ"ש , אבל מצד שני תרגישי איזה מדהימה את שפירגנת לי ויודעת שבפעם אחרת אני אפרגן לך נסיעת פינוק מכל הלב. את רואה איזה רווח ענקי ? התחלתי להרגיש כמו חשבון עו"ש בענייני רווח והפסד כשעדייין לא ברור לי אם אני ברווח או בהפסד.
אני מפרגן לך כל פעם שאת יוצאת בערב עם החברות שלך , מכל הלב – בדיוק כמו שאת לא אומרת כלום כשאני מביא הבייתה חברים לראות איזה משחק כדורגל. את רואה? פרגון הדדי עושה רק טוב לקשר שלנו. אני ממשיכה להנהן והוא ממשיך לנגן – אני יודע שאת עושה תמיד מעל ומעבר לכוחות שלך. אני יודע כמה קשה לך לחזור מהעבודה ולעבודה בבית. אל תחשבי שאני לא יודע ולא רואה – אני רואה הכל ואני מבטיח להתחיל להיות שותף פעיל ולעזור בעבודות הביית כמה שאני יכול.
אני אלך לקניות כדי שלא תצטרכי לסחוב, את תלמדי אותי להפעיל מכונת כביסה וייבוש – את צודקת כשאת מקטרת כל הזמן. את צודקת. אני מבין את זה עכשיו. אני מזדקפת וחושבת איך עברנו לבית המשפט ואני עברתי לאגף הצדק וההגיון והוא מתחיל להבטיח ל"רצות" את ה"עונש" ולהתחיל להיות חלק מהבית. אפשר לחשוב לשנייה אחת שאני מאמינה. אבל מה ? אני נהנית מההתפתלויות שלו. מה יש ? אלוהים בפרטים הקטנים – ומותר גם לי להיות מגעילה ולתת לו את הבמה כשאני הצופה הנלהבת.
שמע, אני אומרת לו – לחצי שכבנר נראה אומלל אמיתי. אני שולפת את עצמי מאגף הרחמים ומחליטה לפרגן לו ולשגר אותו עם החברים שלו לסופ"ש הזה. בינתיים החלטתי להתבטל עד צאת נשמתי. אבל לפני שהוא יוצא לדרכו אני מתנה את זה ברשימת תנאים מפה כמעט עד צאת הנשמה. יש מחיר לתענוגות ולחופש.
קודם כל, צריך ללכת לבנק להוציא כסף מהכספומט אני אומרת. אני לא יכולה להשאר בלי כסף. צריך לעבור דרך הדואר לקחת איזו חבילה קטנה שקיבלנו ועוד לא לקחתי אותה. בדרך, תביא לי את המכנסיים שנתתי לתופרת לתקן ותקנה לי רשימת מכולת רגילה ותוסיף לי פיצוחים – אתה יודע איזה סוג וגם קצת הפתעות. טוב מותק? אני מוסיפה בקול מתפנק. בטח מאמי הוא אומר. תראי איך אני מבין אותך ועושה מה שאת מבקשת בלי שתצטרכי לטרוח. את תראי שרק טוב ייצא מהנסיעה הקצרה הזו.
טוב יאללה  אני מתחילה לפרגן….לך לך לסידורים ולקניות ואחר כך תתעסק בדברים שלך. כן כן, אני אעזור לך לחפש את הפספורט ואסדר לך כמה חולצות וגרביים לתיק. כן, הכל מסודר ומאורגן בארון. עד היום חשבת שגמדים עושים את זה ופתאום אתה מגלה שיש מישהי שעושה את זה…יופי, אולי נעשה פרק "גילויים והמצאות עליינו ? " – מה דעתך אני מסננת בציניות.
יומיים עוברים להם בהבעת תודה מתמשכת והבנה מלאה. אני צריכה רק למצמץ וכל מה שאני רוצה כבר נמצא. אתה רואה שאתה יכול אני אומרת ? זה רק עניין של רצון לעזור ולהיות שותף. את צודקת הוא אומר. זה השלב שהוא מוכן למכור את נשמתו לשטן – העיקר שאני לא אתחרט.
בערב , שלוש – ארבע שעות לפני הטיסה אני שומעת את המונית צופרת מלמטה…יאללה, סע כבר לפני שאני מתחרטת. ליד הדלת אני מקבלת נשיקה שאני חושבת שמאז פרוץ היחסים ביננו לא הייתה כזו. נסיעה עם נשיקה של טעם של עוד – היתה שווה את שלושת הימים האחרונים.
סופ"ש אחד עם כמה חברים ומשחקי כדורגל והוא מוכן למכור את נשמתו לשטן….