לאחרונה הזדמן לי להגיע לב"ח לעבור בדיקה מורכבת. לא היסטרית, אבל בעלת סיכון. ידעתי מראש מי הרופא שייבצע את הבדיקה וכשנכנסתי לחדר הבחנתי שזה לא הוא . לא ראיתי אותו אף פעם לפני , אבל הבחנתי בבחור צעיר שמקבל את פניי (נתון שלא הסתדר לי עם קלסתרון הרופא שידעתי אודות גילו המבוגר)
תחושת דיסאוננס קלה הציפה אותי, על אף שהרופא הצעיר דיבר בנחמדות ונעימות רבתי. "מי אתה?" שאלתי . אני ד"ר x (הוא ענה לצורך העניין) "ואתה זה שתעשה לי ת'בדיקה?" שאלתי מהוססת. "לא" הוא ענה וציין את שמו של מי שידעתי שאמור לעשות אותה. נשמתי. הרופא המיוחל ניכנס לחדר. גם הוא, מבוגר כפי שדמיינתי, היה נחמד.
דקה לפני שהתחילה הבדיקה התקרב אליי הרופא המבוגר ואמר לי בלחש כלשהוא על הרופא הצעיר: "הוא יתחיל לבצע את התהליך המקדים של הבדיקה , אבל אני זה שאעשה אותה"
"חשוב לי שאתה תבצע אותה" אמרתי בישירות. "כן" הוא ענה וחייך בהסכמה.
התחילה הבדיקה. המעמד היה מלחיץ בלי קשר לרופא הצעיר, המבוגר או שניהם , אלא מעצם היות הבדיקה בעלת סיכון.
הרופא הצעיר ביצע כמה מהלכים התחלתיים, המבוגר יותר המשיך לשלב המורכב יותר, כשבאמצע השלב המורכב יותר, הנה התחלפו ידיו של המבוגר באלו של הצעיר. אופס, הרהרתי לעצמי, את זה הרופא המבוגר לא אמר לי. הוא דיבר על ההתחלה בלבד. ראיתי שהרופא המבוגר מסתכל עליו היטב והייתה לי תחושה שאני סומכת. אבל-
משהו בי הרגיש לא שקט
לא דיברתי בשלב הזה כי בריאותי הייתה בראש מעיני. לא רציתי להסיט את ריכוז הרופאים מהבדיקה, וכל מחשבותיי התאגדו בחסות תפילה שהכול יעבור בשלום, כשאז הבנתי מה שלא הבנתי בהתחלה. הצעיר הוא מתמחה.
יצאתי מהבדיקה(שערכה דקות ספורות) מבולבלת. לקח לי זמן לעכל ולעבד את שבליבי ובמוחי ואז הגיע הכעס במהדורה מורחבת: "למה הרופא המתמחה לא אמר מההתחלה כלום? זה ששאלתי מי הוא והוא ענה איך קוראים לו, לא קידם כלום לשום דבר. הוא לא יכל להגיד "נעים מאוד אני ד"ר x ואני מתמחה???למה הרופא המבוגר לא הסביר באמצע הבדיקה שעכשיו הוא נותן לרופא המתמחה לעשות חלק מהבדיקה ולפרט מה הוא עושה?… ברגע שמישהו לא אומר לי את הדברים כמות שהם, נוצרת אצלי תחושה לא נוחה.
אני מבינה שלכל רופא יש התחלה ושכל רופא צריך לעבור התלמדות גם אם היא מורכבת או מסוכנת. ואין מה לעשות זה צריך לבוא על חשבון הנבדקים, אבל למה בני אדם לא לדבר??? שוכבת מולכם אישה שמפקידה בידכם את גופה היקר לה מכול ואתם, נחמדים ככל שבאמת השתדלתם להיות, מונעים מימנה מידע חשוב. אני בנאדם שיש לו נטייה לסמוך על אנשים אחרים, כשמצד שני אני מצפה מרופא שעומד מולי לשתף אותי במה שעומד לקרות לי. אדון מתמחה, אני לא יודעת שאתה מתמחה עד שלא תגיד לי! לא כל מה שנראה לך מובן מאליו מובן גם לי(בטח לא כשאני נרגשת ומוטרדת בבדיקה…) חג של עצמאות אופף את מדינתנו. נחוץ ומחייב מצדך לאפשר לי עצמאות במידע בסיסי, כמו ליידע אותי כשאתה נמצא בחדר, לומד ומתנסה "על בשרי"…
זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בבדיקה שמורכבת מסיטואציה מהסוג הזה, וכיאה ל "פעם ראשונה" היא לא הייתה משהו… אין ספק שהכנתי היטב את שיעורי הבית ובפעם הבאה כבר אהיה הרבה עצמאית ומוכנה לשיעור…
