שש אמהות /ד"ר מיכל שחר
בלהה וזלפה מופיעות בהיסטוריה היהודית בתור שפחותיהן של רחל ולאה , אותן נותן אביהן לבן
.עם נישואהן ליעקב
המילה שפחה מכילה בתוכה את המילה פחות ואכן השפחות נחשבו פחותות .אך עצם השמטתן ממקומן בין אמהות האומה יש ליקוי היסטורי אותו צריך לתקן ולחדד מחדש
המדרש מביא פירושים לשמותיהן של השפחות, בלהה נקראה בשם זה כי הייתה מבוהלת
ורצתה מאד לינוק כשנולדה ואילו זלפה נקראת כך מלשון "זה לא פה", משום שהרגישה לא שייכת למקומה
על פי המדרש, בלהה וזלפה היו בנותיו של לבן שילדה לו אחת משפחותיו, ועל כן היו בעצם אחיותיהם של רחל ולאה מצד האב. לפי מדרש זה, לאה ורחל נולדו מאמם הגבירה ואילו בלהה וזלפה נולדו לאמם השפחה אך כולן היו בנותיו של לבן.כמה שנים לאחר נישואיה, כאשר ראתה רחל כי היא לא מצליחה להרות והבינה שהיא עקרה החליטה לנהוג כמנהג שרי אימנו,,
שנתנה את הגר לבעלה אברהם , על מנת שתוליד ממנו ילד
רחל הביאה את בלהה ליעקב, כדי שתצליח להרות וללדת וילדים אלו יחשבו במובן מסוים לילדיה של רחל("אבנה ממנה "). ואכן בלהה הרתה וילדה ליעקב שני בנים. רחל בחרה את שמותיהם וקראה להם דן ונפתלי
היה זה מנהג רווח באותה תקופה, בקרב עמי המזרח, שגבירה תיתן את שפחתה לבעלה כדי שתעמיד ממנו ילדים והילדים יחשבו לילדיה של הגבירה
המפרשים מסבירים שלאה ורחל ידעו כי ליעקב אמורים להיוולד 12 ילדים שיהיו לשתיים עשר שבטי ישראל והתפתחה ביניהם תחרות סמויה, מי תזכה להביא ליעקב כמה שיותר מ- 12 השבטים. משראתה רחל כי לאה יולדת והיא אינה מצליחה, הבינה כי אין לה ברירה אלא להשתמש בבלהה שפחתה. לאה ילדה ליעקב כבר ארבעה בנים בעצמה, אך לא הסתפקה בכך. כאשר עמדה מלדת וסבלה מעקרות זמנית, נתנה גם היא את שפחתה זלפה ליעקב והביאה דרכה את גד ואשר.
על פי המדרש הייתה זלפה בחורה צעירה והריונה לא ניכר עליה, ולכן לא נזכר בכתוב שהייתה בהריון אלא כתוב רק "ותלד" ואילו על בלהה נאמר "ותהר ותלד" שהריונה היה ניכר עליה מאד ובטנה גדלה כמו הר. לפי הנוהג הייתה צריכה השפחה הגדולה – בלהה, להינתן לבת הגדולה לאה ואילו השפחה הצעירה- זלפה לרחל, אך מכיוון שלבן רצה להטעות את יעקב כאשר נתן לו בראשונה את לאה במקום רחל, ניתנה זלפה הצעירה כשפחה ללאה ובלהה ניתנה לרחל.,.
לכל אחת מהשפחות נולדו שני בנים, לבלהה דן ונפתלי ולזלפה נולדו גד ואשר. כל אחת מהגבירות זכתה וילדה שני בנים לאחר הולדת ילדי השפחה, רחל ילדה את יוסף ובנימין ולאה ילדה את ישככר וזבולון וכך הגיע מנין ילדיו של יעקב אבינו ל -12
בני השפחות ובני הגבירות
מעמדם של השבטים שהיו מבני השפחות, היה נחות יותר ממעמדם של ילדי הגבירות, לאה ורחל. על כך מעידה בין השאר ההתארגנות של יעקב לקראת פגישתו עם עשיו. יעקב חשש מאד שאחיו עשיו מתכוון להתקיפו, ולכן כאשר התכונן למפגש אתו, העמיד את השפחות ובניהן בקו הראשון, כשהם חשופים ביותר לפגיעה אפשרית, כמו שכתוב "וישם את השפחות ואת ילדיהם ראשונה" ורק במרחק גדול יותר מאחוריהם, עמדו שאר ילדיו ונשותיו לאה ורחל. .
מכאן ניתן ללמוד כי חייהם של לאה ורחל וילדיהן, היו חשובים לו יותר מחיי השפחות והילדים שילדו לו.
אך יחד עם זאת, קבלו בני בלהה וזלפה את ברכת יעקב לצד שאר אחיהם וזכו בזכות גדולה להמנות עם שנים עשר השבטים. אמהותיהן לא זכו לקבל הכרה באמהות האומה ועל כך הטרגדיה ……
בני השפחות : דן ,נפתלי, אשר וגד זכו ליחס מיוחד מאחיהם יוסף מאחיהם יוסף שאהב אותם ודאג להם ואף הלשין לאביהם כאשר ילדי לאה התייחסו אליהם בחוסר שיווין. אחיו של יוסף שנאו אותו על כך ועל פי המדרש היה זה אחד הגורמים לכך שמכרו אותו לעבד.
יוסף דאג לבני השפחות מאחר שלאחר מות אמו רחל, גדלה בלהה אותו ואת אחיו בנימין ודאגה להם כאם לבנים.
חוסר השוויון בין האמהות הביאה למחיקתם המוחלטת מהפנתאון האימהי של זלפה ובלהה… .
רחל נפטרה והותירה את ילדיה רכים בשנים, באותה עת היה בנימין תינוק קטן ונזקק עדיין לחלב אם. למרות שילדה את ילדיה כמה שנים קודם לכן וסיימה להניק אותם, התמלאה בלהה בחלב באורח נס והניקה את בנימין במקום אמו רחל. בלהה מילאה את מקומה של רחל גם
כבת זוגו של יעקב וכך אומר המדרש "כל ימים שהייתה רחל קיימת, הייתה מיטתו של יעקב אצלה. משמתה- נטל יעקב מיטתו ונתנה אצל בלהה" לפי המדרש בלהה האריכה חיים ונותרה גם לאחר שכל האימהות נפטרו, היא ליוותה את יעקב בשנים האחרונות לחייו. לאחר מותו של יעקב, פחדו האחים שיוסף ינקום בהם, הם שלחו אליו שליח שידבר עמו וישפיע עליו המפרשים אומרים שהייתה זו בלהה, לה היה כוח והשפעה על יוסף והיא שכנעה אותו שלא יתנקם באחיו.
המדרשים מכירים מאד בחשיבותן של השפחות שזכו להיות אימהות לחלק מהשבטים ויש שמונים שש אימהות לעם ישראל ולא ארבע ובהם גם את בלהה וזלפה
מהי שפחה?
בלהה וזלפה מתחילות את הופעתן בהיסטוריה היהודית בתור שפחותיהן של רחל ולאה. מהו פירושה של המילה "שפחה"? מבחינה לשונית המילה שפחה קרובה מאוד למילה "נספח" ('ש' מתחלפת ב 'ס'). מעניין מאוד לראות כי בכל התורה יש תפקיד קבוע לשפחות, והן תמיד נמצאות סביב לאישיות נשית מרכזית. לכל דמות נשית בולטת יש שפחה שמתלווה אליה כאילו הייתה צל שלה. ואולי דרך הצל ניתן ללמוד יותר על המקור, כיון שלעיתים מרוב האור שמפיקה הדמות לא ניתן לראות אותה בבירור, וצדדים מסוימים יתגלו דווקא כאשר נתבונן בצל ולא במקור.
זוהי הסיבה שהשפחות נקראות כך, שכן שפחות מלשון פחות, שהן פחותות מן העיקר. אך יחד עם זאת יוסף רואה את השפחות כ"נשי אביו", יוסף הצליח לראות בשפחות את נשיותן. יוסף הבין שהשפחות הינן השלמה הכרחית של יעקב אבינו.
לעיתים השפחה נקראת פילגש. פילגש היא מילה בעלת קונוטציה שלילית, הפילגש נועדה למלא צורך טבעי או יצרי של האדם ולא מעבר לכך, זהו שם המראה על פחיתות המעמד. אך מצד שני השפחה נקראת לעיתים אמה, ומילה זו דומה מאוד למילה אם. אנו רואים שהשפחה היא בעלת אישיות מרובת צדדים, ובכל מקרה אינה בעלת אישיות פשוטה.
מוצאן של בלהה וזלפה
מה היה מוצאן של בלהה וזלפה? התורה אינה מספקת לנו כמעט שום מידע על משפחתן של בלהה וזלפה. רק בסוף פרשת ויצא ישנו רמז שניתן להסיק ממנו על המשפחה של בלהה וזלפה. בסוף פרשת ויצא מסופר כיצד לבן רודף אחרי יעקב אבינו, ולאחר שהוא משיג אותו מתנהל ביניהם ויכוח. במהלך הויכוח אומר לבן ליעקב אבינו (בראשית לא, מג):
"ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותיי והבנים בניי והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא ולבנותיי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו"
חז"ל למדו מפסוק זה כי גם בלהה וזלפה היו בנותיו של לבן, כנראה מאישה אחרת. על פי הסבר זה יעקב אבינו נשא ארבע אחיות לנשים, שתיים נולדו מגבירה, ואילו השתיים האחרות נולדו משפחת לבן, ולכן הן נהיו לשפחות.
אך ישנם גם מדרשים נוספים על מוצאן של בלהה וזלפה. אחד מהם מופיע בספר לא מוכר הנקרא בשם: צוואת נפתלי. בספר זה מופיע אילן היוחסין של בלהה וזלפה. נאמר שם כי שם אמם של בלהה וזלפה היה חוה, ואילו שם אביהן היה אחותי. מה הפירוש של שמות אלו? הוריהן של בלהה וזלפה מזכירים לנו את הזוג הראשון: אדם וחוה.
מעשה בלהה
ישנו סיפור מביך במקצת בספר בראשית (לה, כב):
"ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל. ויהיו בני יעקב שנים עשר"
חז"ל פסקו שאין לתרגם פסוק זה על מנת שהעם לא יבין. לגבי מה באמת קרה שם נחלקו במדרשים השונים אבל זה לא משנה. זה לא היה מעשה של עריות. אלא ראובן ביצע פעולה על מנת למנוע מאביו לחיות עם בלהה. ראובן קנא את קנאת אמו, הוא כעס על כך שיעקב לא העביר את מיטתו לאוהל לאה לאחר מות רחל. הוא קיבל את העובדה שיעקב מעדיף את רחל אחות אמו, אך לא היה מוכן לקבל שיעקב מעדיף שפחה על אמו.
יש האומרים שראובן כן שכב במיטתה של בלהה, אך זה לא רלוונטי. ויש אומרים שהוא עשה זאת כיון שלא רצה שיעקב יוליד עוד ילדים. ישנם טעמים שונים: הקנאה – כמו קין (לשניהם גם היה בן בשם חנוך), ואולי הרצון למנוע ילדים נוספים, כמו שעשה חם בנו של נח. בכל מקרה קשה להשוות את ראובן בכורו של יעקב אבינו לקין או לחם.
אלא יש להבין כי ראובן מתקן גם את קין וגם את חם. אצל קין ראינו קנאה אגואיסטית לטובת עצמו בלבד, ואילו ראובן מקנא את קנאת אמו. ראובן מוכן לבזות את עצמו בכדי להגן על כבוד אמו.
מתוך פירוש זה ניתן לחזק את מעמדה של בלהה בקשרים האינטימיים והזוגיים עם יעקב – קל וחומר שמקומה בהיסטוריה צריך להשמר ולהעלות את כבודה כאם .
בלהה האם האחרונה
מתוך כך שיעקב אבינו בחר לגור באהל בלהה לאחר מות רחל ניתן ללמוד על עוצמתה. בלהה נשארה בחיים לאחר ששאר האמהות נפטרו. היא גם האריכה חיים לאחר שיעקב אבינו נפטר. לאחר מות יעקב כאשר האחים מפחדים מנקמתו של יוסף, הם שולחים אליו שליח האומר לו (בראשית נט, ז):
"ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציוה לפני מותו לאמר. כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך ויבך יוסף בדברם אליו"
האחים שלחו ליוסף שליח מיוחד, שכנראה הייתה לו השפעה עליו. שליח זה הייתה בלהה. האחים ידעו כי הכוח היחיד והאחרון המסוגל לאחד את כולם זו בלהה, שאצלה היה טמון הסוד של המשך השראת השכינה בישראל (שהשכינה שרתה באוהלה לאחר מות רחל ולאה). מי שגלוי לציבור אינו יכול להימלט מהגאווה. מי שתפקידו זוטר לכאורה, יכול לפעול תוך ענווה גדולה יותר ואז פעולתו מורגשת יותר ומעמיקה יותר.
מתוך כל אלו אנא אמרו 6 אמהות לעם ישראל : שרה , רבקה , לאה , רחל , זלפה ובלהה .יכול להיות שהנכם צאצאים של זילפה או בלהה ומתוך כך יש להכניס את אמא לכבוד הראוי . …
