שקדיות או לא להיות

מזג האויר אמנם השתגע, אבל הטבע בכל מקרה חוגג ואנחנו חוגגים יחד איתו.
דקה אחת לפני פורים, אני ממליצה לנצל את ימי החופש (למי שיש ) גם לטיולים…
והפעם… שקדיות!
ולמה שקדיות?
* הן יפות
* הן מצטלמות יפה
* הן מעוררות השראה ושלווה
* הן עדיין פורחות….

בסופ"ש האחרון טיילתי באזור לטרון ולא יכלתי שלא להתפעם מחדש… וזה קורה לי כל פעם מחדש עם השקדיות 🙂

השקדיות שאנחנו מכירים הם מסוג של שקד מצוי ( Prunus dulcis) , שהוא מין של עץ המשתייך למשפחת הוורדיים.
בארץ ישראל ניטעו במקומות שונים מטעי שקדים, וגדלים בה גם שקדי בר, בעיקר בחורשים של הגליל, הכרמל, השומרון ויהודה.
הפרחים גדולים, צבעם ורוד בהיר, מופיעים לפני הלבלוב וערוכים בקבוצות קטנות. הפריחה חלה, בארץ, בין ינואר למרס, לפי הזן והאזור. בכל זן נמשכת הפריחה שבוע שבועיים בלבד. ההאבקה נעשית ע"י חרקים אוספי אבקה וצוף (בעיקר דבורים).
הפרי, דמוי ביצה וצבע קליפתו חום, מבשיל בין יוני לספטמבר. יש שקדים מתוקים המשמשים למאכל, וישנן שקדים מרים המשמשים כמקור לשמן אתרי קוסמטי.

עלי השקד נושרים בסתיו והפרחים מקדימים לפרוח עם בוא האביב. בשנים קרות במיוחד עלולה הפריחה להתאחר. הפרחים נפתחים לפני ניצני העלים. הפרחים לבנים, לעתים ורדרדים ומפרישים צוף. הבשלת הפירות חלה זמן רב לאחר הפריחה, כשישה חודשים ואף יותר מכך.

השיר "השקדייה פורחת" הוא שהשריש את השם שקדייה לעץ השקד, שהפך לסמל של ראשית הפריחה בארץ ישראל. כיוון שהשקד פורח בסמוך לט"ו בשבט, הפך עץ השקד מאז תחילת ההתיישבות היהודית המחודשת בארץ ישראל לסמלו של החג.

מקור שמו של השקד הוא בפועל שקוד שפירושו: למהר, להתמיד ולנסות.
מעניין לציין, שהשורש שק"ד, בנוסף על המשמעות המוכרת היום של עבודה קפדנית, קיים כבר במקרא ושם יש לו פירוש של שמירה ושל התעוררות. למשל:
•אִם-ה' לֹא-יִשְׁמָר-עִיר – שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר (תהילים קכז א) – במשמעות של שמירה.
•וכן: שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה– כְּצִפּוֹר, בּוֹדֵד עַל-גָּג (תהילים קב ח) – במשמעות של ערות.

לפי זה יש פרשנות האומרת שהשקד נקרא כך משום שהוא מקדים "להתעורר" והוא העץ הראשון שפורח בסוף החורף.
השקד הוא אחד העצים שסימלו את עץ הדעת, כיוון שלפירותיו קליפה קשה, אותה יש לפצח כל מנת להגיע לפרי עצמו – הטעים והמזין. חזל קישרו את שמו עם שקידה, על שום כך שהוא פורח ראשון מבין כל העצים. ניצניו קישטו את המנורה בבית המקדש, ששבעת קניה ציינו אותה כסמל החוכמה. מתוך המשנה אנו למדים כי השקד שימש להפקת שמן, למאכל, לרפואה ולהסקה.

אז צאו לדרך- שקדיות או לא להיות!!!