בזמן האחרון אני מבינה עד כמה השפע שלנו הוא לגמרי עבודה פנימית וממש לא בהכרח עובדה חיצונית. הרבה מאד זמן אני חיה בתודעת שפע. מרגישה שיש לי והכל פתוח ואפשרי ושוב זה לחלוטין לא קשור באיזה סכום הופיע לי בחשבון. בעקבות תירגולי ההודיה שעשיתי לאחרונה ראיתי על כמה יש לי להודות. זה לא קשור כמעט לחפצים. אבל בהחלט כן למשל מודה על קורת גג מחבקת,על האוכל והמיים.
ומודה על כך שיש לי אמצעים גם ללכת ולקנות את כל הפירות והירקות, אך איזה שפע זה שהם צומחים לך על העץ ומן האדמה. שאפשר גם לאכול וגם לחלק לסביבה.
לכאורה נשמע ששפע הוא ניגוד של מינימליזם.
אך לחלוטין ניתן לחיות במנימליזם ולחוש שפע. דוקא שאתה מרגיש שיש לך, אין לך צורך באישורים חיצונים לקנות כל הזמן, לאגור חפצים, להתהדר במותגים ולהוכיח משהו למישהו או לעצמך.
בתחושת שפע, אתה יודע שתמיד יהיה -יופיע בדיוק מה שאתה צריך. גם אם זה פלאי לגמרי
אני מאד אוהבת לספר על זה שאנחנו חיים בעיר ,בדירה ויחד עם זאת מאד מחוברים לאדמה ,לגידולים, לגינות..ואיזה כיף שיש עוד שמשתתפים איתנו !
זה גם קצת בניגוד לחלום ההוא על בית פרטי עם גינה. גרתי בכאלה, גם כל הילדות וגם בבגרותי, לא בהכרח אז הייתי מחוברת לאדמה ומטפחת את הגינה שלי.
היום אני גם מגדלת בבית, גם בחצר של הבניין מגדלים גידולים עונתים, עצים וגפן.גם בגינה הקהילתית, בשותפות עם הורים וילדים מבית הספר וגם יוזמים שם פעילויות. כן זה מושלם. וזה בחינם (כמעט) וזה ממש בידינו.
אז עם קצת אחריות,איכפתיות והרבה רצון טוב.. השפע כבר כאן
אפשר להנות ממנו. הוא אינו תלוי בדבר. רק בך. במעשיך
איזה כיף …הולכת להשקות..
