לפעמים קשים חייה של הבלוגרית הנשלחת למשימות מאתגרות ורק מקלדתה נשק בידה. אך כאשר סלונה מבקשת, הבלוגרית מתגייסת ללא היסוס ואף מצרפת חבר טוב שיודע לבוא בלי לשאול יותר מדי שאלות.
המשימה הפעם היתה משימה מהזן הקולינרי (הזן החביב עלי, ללא ספק) וכללה הזמנה זוגית לאחת המסעדות המשתתפות בפסטיבל "שף תאכל". חיים קשים, כבר אמרתי?
מיד עם קבלת המשימה מיהרתי לסמס לשותפי לפשעים קולינריים עם פרטי היום, השעה והמקום. הוא מיד הוכיח את ערכו כאשר השיב במילה אחת: "סגרנו" וכך התייצבנו לנו ביום המיועד במסעדת דרבי בר דגים הכשרה ביגאל אלון.
התרשמות כללית:
חלל המסעדה גדול, מעט אפלולי, עם שולחנות עץ יפהפיים ומרווחים וכסאות נוחים. המקום מסודר, נקי ומשרה אווירת רוגע. השירות קשוב, אדיב, מקצועי. את המלצרים לא צריך לחפש אך הם אינם מעיקים. הם באים במרווחי זמן סבירים לברר שהכל בסדר ולפנות צלחות. מהסתכלות סביב ראינו שכל השולחנות זכו לאותו יחס מצוין.
האוכל:
תפריט "שף תאכל" כולל מנה ראשונה של מבחר סלטי הבית ולחם, מנה עיקרית לבחירה וקינוח או שתיה חמה. אנחנו פונקנו גם בכמה דברים נוספים (כאמור, חיים קשים…)
סלטי הבית כללו איקרא לבנה, סלט ישראלי, טחינה, סלסה, חצילים, חומוס ועוד. הם הגיעו עם לחם טרי מאוד, פריך מבחוץ ורך מבפנים ועם טוסטים משוחים בממרחים. ניסינו להתאפק כדי לא להתמלא יותר מדי לפני המנה העיקרית, אבל היה קשה.
בזמן שחיכינו למנה העיקרית, נשלחו לשולחננו בזו אחר זו שתי מנות בונוס מפנקות ומצוינות. הראשונה – סלט לוקוס על אבוקדו והשנייה מנת סושי סלמון אינסייד אאוט. שתי מנות מצוינות שניכרה בהן איכות וטריות חומרי הגלם. האבוקדו במנת הלוקוס היה בשל בדיוק במידה הנכונה, הלוקוס היה טרי מאוד ושאר מרכיבי הסלט לא האפילו עליו. הסושי נראה קצת עמוס במבט ראשון והפתיע בסלמון מבושל דווקא, אך היה מצוין והפנקו שפוזר מעל בהחלט הוסיף פריכות נעימה.
המנות העיקריות שהזמנו היו פילה לברק ופילה דניס, שניהם בתנור. שתי המנות היו טובות מאוד, מתובלות ועשויות במידה הנכונה. הלברק מצא חן בעיני שנינו יותר אבל גם הדניס היה טוב מאוד. מנות אלה לוו בפירה בצל מטוגן ובתפוחי אדמה וירקות שורש בתנור. משניהן טעמנו ואהבנו, אך העדפנו להתמקד בעיקר – בדג. לצד מנה זו שתינו את יין הבית (אני לבן, הוא אדום) שהיה נעים מאוד.
למרות ששפע המנות הכניע אותנו (כמעט), הצליח המלצר לפתות אותנו ללוות בכל זאת את התה בסוף הארוחה גם בקינוח. קינוחים במסעדות כשרות בשריות הם לעתים קרובות שדה מוקשים, פה התמודדו עם האתגר טוב מאוד. מנת המוס חלבה עם שוקולד מריר שהזמנו היתה פשוט מצוינת. אין כאן ניסיון להשתמש בתחליפי חלב למיניהם, המנה לא כבדה (חשוב מאוד אחרי ארוחה גדולה) ובעיקר, לשמחתי הרבה, לא מתוקה מדי. בהחלט בחירה טובה.
בסוף הארוחה ישבנו לשוחח עם אבי, הבעלים, שסיפר לנו על ההיסטוריה של הרשת וגלגוליה השונים, החל מהסטקייה שפתח ב-1971 אביו, משה עסיס, דרך המעבר להתמחות בדגים ופתיחת דרבי בר דגים ברמת אביב ובהמשך במרינה בהרצליה וברמת השרון. הסניף ביגאל אלון הוא הסניף הכשר והתפריט בו דומה בבסיסו לתפריט שאר הסניפים, במגבלות הכשרות. בקרוב יעבור התפריט רענון ושינוי הצפויים והמסעדה הכשרה תבודל מאחיותיה. אבי הרשים אותנו כאדם שאוהב את עיסוקו, אוהב את המסעדה ובעיקר, מבין שאוכל טוב זה חשוב מאוד, אבל שירות טוב חשוב לא פחות והוא מה שגורם ללקוחות לחזור למקום. אהבנו את הגישה. זכינו גם לסיור מודרך באולם האירועים הצמוד למסעדה וגם במטבח (לאחר קבלת אישור השף, אורי לוי). לא התאכזבנו – המטבח מצויד היטב ובעיקר – נקי מאוד.
פסיטבל "שף תאכל"
פסטיבל "שף תאכל" החל לפני 9 שנים ומתקיים פעמיים בשנה – בחורף ובקיץ. במסגרת הפסטיבל זוכה הקהל הרחב ליהנות מארוחות במחירים אחידים בשורת מסעדות ברחבי הארץ.
פסטיבל שף תאכל ה-17 מתקיים בין התאריכים 12-23 בינואר ומשתתפות בו 70 מסעדות המציעות תפריטים מיוחדים במחיר 84 ש"ח לסועד. את התפריט לפסטיבל בונה שף המסעדה.
רשימת המסעדות המשתתפות ושאר פרטי הפסטיבל באתר "שף תאכל".
אז מה היה לנו?
ערב נחמד מאוד בחברה טובה, עם אוכל מצוין ושירות יוצא מן הכלל. זו בהחלט מסעדה שנשמח לחזור אליה ושבוודאי שווה לבקר בה במסגרת פסטיבל שף תאכל (אבל לא רק).
דרבי בר דגים – יגאל אלון 96, תל אביב.
שעות פעילות: א-ה מ-12:00 עד אחרון הלקוחות. שבת – החל משעה אחרי יציאת השבת ועד אחרון הלקוחות.
הכשר רבנות (כל המוצרים בהכשר מהדרין), ידידותי לילדים, תפריט ילדים, גישה לנכים, נקי מעישון, אינטרנט אלחוטי

















