רבים מתמודדים עם הפחד משינוי, תחושת כישלון ומקבלים החלטה משמעותית בחייהם. שמי מאירה שבתאי מורה ומחנכת פעילה בבית הספר יח"ד באשדוד משתפת בחוויה האישית והמעצימה שלי.
הסיפור שלי מתחיל בשנת 2017 צמד המילים "שנת שבתון" שוב עלה לאוויר והרעיד את גופי מחדש, אפילו שיתק אותי. פחדים רבים, דאגות צפו, שאלות ותהיות רבות לא נתנו מנוח: מה יהיה? איך יהיה? מכל הבחינות. היו לי את כל הסיבות "הנכונות", למה לא! עם זאת זה הסיפור האישי והמיוחד שלי.
שמי מאירה שבתאי בת 43, אם חד הורית לילד בן 11, מורה ומחנכת פעילה מזה 14 שנים בבתי ספר יסודי לכיתות א-ב.
בשנת 2010 אחרי שש שנות הוראה ראשונות במערכת החינוך הגיע זכותי למימוש שנת שבתון ראשונה. בהינף יד בחרתי לוותר על הרעיון ולהמשיך ללמד בבית הספר. בתוכי צפו פחדים ודאגות רבות בעיקר בתחום הכלכלי כאשר הוצאות גדולות וילד קטן לגדל עומדים למולי ואחריות גדולה על כתפיי. לא יכולתי להרשות לעצמי פריווילגיה זו כשהתמודדות יומיומית עם האי וודאות והשגרה שהולכת להשתנות בדומה לתחושת הליכה בערפל- לא יודעים לאן הולכים ומה עושים, לא רואים למרחוק והפחד לצאת מהאיזון של שגרה בטוחה ומוגנת יום יומית פשוט שיתק.
לא היתה בי מספיק התעוזה והאומץ להתמודד עם מטען גדול של שאלות רגשיות ובחרתי לוותר על שנת השבתון הראשונה ולהמשיך לשש שנים נוספות רצופות.
בשנת 2017 ניצבתי שוב בפני אותו קונפליקט: ילדי גדל, השכירות גדלה, יוקר המחייה עלה, ההוצאות רק הלכו וגדלו והסיכוי לצאת לשנת שבתון נוסף היה אפסי ביותר מבעבר. ושוב בחרתי לוותר על הזכות לצאת לשנת שבתון שניה.
במהלך שנת 2017 שהן 14 שנות לימוד רצופות במערכת החינוך קיבלתי החלטה!
אני יוצאת למסע!
לוקחת אחריות להתמודד עם הפחדים והחששות, לצאת מאיזור המוגן ומאיזור הנוחות שלי, מהמוכר, הידוע והבטוח אל מסע פנימי אישי עמוק.
בינואר שנת 2018 בעודי מלמדת הגשתי בקשה למימוש שנת שבתון – והבקשה אושרה. זהו! אין דרך חזרה ואני יוצאת למסע שונה, אחר, אומנם לא ברור, אך עם תעוזה!
1.9.2018 שנת הלימודים מתחילה ואני בביתי. לא פותחת את שנת הלימודים כהרגלי בקודש לקבל בברכה ובשמחה את פניהם של הילדים. התחושה הייתה מוזרה מאוד ולא טבעית.
החופש הגדול שלי יולי אוגוסט פשוט ממשיך.
מהיום שבו אושרה הבקשה לשנת שבתון, החלו דברים לקרות. רעיונות רבים החלו לעלות ולהציף אותי בניהם:
פתיחת סדנאות ערב לילדים העולים לכתה א' + סדנאות תגבור לילדים ביסודי. מיד התחלתי להניע את התהליך וקיימתי מספר סדנאות מעשירות, מעצימות ומהנות.
מתוך רשימת הקורסים בהשתלמויות בחרתי : "אומנות עכשיו- חויה ויצירה" עם המנחה מירב שפיצר , "העצמה אישית הומור בחינוך ובחיים עם שפרה ארווס ",
המהפך – תדמית וסטיילינג עם לילי רוזנקרנץ , "למדי למקסם את יופייך "/רוית אסף
סדנאות העצמה- אימון אישי עם מאמן וסדנת Nlp & רפואה תזונתית.
שילבתי התנדבות בקהילה – בפרויקט "עכשיו זה הזמן".
נרשמתי לחדר כושר – מזה 10 שנים לא התאמנתי כי לא היה לי זמן. עשיתי יוגה, פילאטיס וחוגים נוספים שמאוד אהבתי. בדרך נחשפתי לאנשים שזיהו את האיכויות והכישרון שלי והציעו לי תפקידים מגוונים בתחום ההוראה:
נפתחה בפניי עבודה בשליש משרה בבית ספר אחר "אמירים" באשדוד. הזדמנות לחוות מרחב חדש, סביבה חדשה, משהו שהוא לא טריוויאלי בשבילי ובטח שלא יכולתי לעשות זאת לפני כן. תודה מיוחדת לסגנית מנהלת- לילך לוי ולמנהלת בית ספר "אמירים" פאני כהן ארזי שקיבלו אותי בשמחה למשפחת "אמירים".
נפתחה בפניי הזדמנות ללמד עולים חדשים את השפה העברית בבית ספר להשכלת מבוגרים.
נפתחה בפניי דרך נוספת להדריך מורות בתחום השפה.
קראתי ספרי העצמה : "שנה את מחשבותיך, שנה את חייך" של ד"ר וויין וו' דייר ועוד.
במהלך השנה הגשתי בקשה להשתתפות בקורס "דיגיטליות בעסקים" של אשדוד. הקבלה לקורס הותנה לאחר מעבר מיונים שבסיומם אני ועוד 49 נשים נבחרנו על-ידי צוות סלונה בשיתוף עם אהובה יצחק עמרם יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה בעיריית אשדוד, ובתמיכה של בנק לאומי עסקים. חוויתי ועדיין חווה חוויה מרתקת, מעצימה, מקדמת ומעשירה יוצאת דופן.
כמורה פעילה היה לי מעט זמן להשקיע בעצמי ובעולמות התוכן שלי. שנה הזו הנגישה עבורי הזדמנויות רבות שנקראו בדרכי : מפגשים שונים במעגלי חברה שונים , מצאתי את עצמי עסוקה, מדי יום פעילה ואף נהנית בחופשיות מימים רגועים ונינוחים. היה לי זמן ללכת לים, לעשות מדיטציות, להתרכז בעצמי ולשפר את המחשבה. להכיר את עצמי טוב יותר בהיבט הרגשי, לעשות חישוב מסלול מחדש . שנה זו לימדה אותי שאני כן מסוגלת וכן יכולה. יצאתי למסע קסום שאני מאחלת אותו לכולם. לעצור לרגע, להתבונן אל האני הפנימי שבתוכנו, לדעת לנשום נכון, להתאמן , להעשיר את עולם התוכן, לצאת להרפתקה אל הלא נודע ולדעת שדברים פשוט קורים.
כיום אני ניצבת ביולי 2019 כחודש וחצי לפני שחוזרת לספסל הלימודים.
וואוו!! החלום עוד מעט נגמר.. רוצה עוד!
אני לוקחת איתי כלים ותובנות לשנים הבאות הן על עצמי והן לילדי כיתה א-ב להקנות להם את הביטחון להעז להתמודד עם החדש והפחד שמלווה אותו. ילד העולה לכתה א' המתמודד עם החדש והלא מוכר גם הוא הולך בערפל.
שנה זו היתה שלי ובשבילי. למדתי להקשיב טוב יותר לעצמי, למדתי להעז והוכחתי לעצמי שאני מסוגלת ויכולה להתמודד עם הלא מוכר בהצלחה, בשמחה ובהנאה רבה.
נהניתי מכל יום וביליתי עם מאירה. מה שלא היה לי שנים רבות ועל כך אני מודה לבחירה להעז להפוך את הפחד לדחף .להיות בתנועה, בזרימה אנרגטית ובהתחדשות מידי יום.
מברכת את כולכם להיות מי שאתם, העריכו עצמיכם ותזכרו כי אתם מיוחדים וייחודיים בדרככם.
מאירה שבתאי