לפני כך וכך שנים חליתי בסרטן השד. השנה של היותי חולה היתה שנה של ניגודים וקטבים: היו בה ימים של קושי פיזי ונפשי עצום וימים של תמיכה ואהבה מרחיבי לב מצד הקרובים לי, היו ימים של שבר פנימי וימים של תעצומות נפש שלא יכולתי לדמיין לפני כל זה. ובין לבין, בשעות הארוכות שהעברתי בחדרי המתנה ובחדרי טיפולים, היתה הידיעה שיום אחד, כשכל זה ייגמר, זה יהיה התחום בו אתמחה כפסיכותרפיסטית, אלווה את מי שמתמודדת עם הסרטן ואנסה להיות לה לעוגן בתוך המהומה.
ארבע וחצי שנים עברו מאז שנגמרה שנת המחלה שלי, זו שהתחילה במישוש האקראי, המשיכה בסחרור מטורף של כל מה שהיה החיים שלי עד אז ועד הרגע המבורך בו נשלפה מחט העירוי האחרונה מוורידיי המעונים. זו לא היתה שנת הסרטן שלי, כך הבנתי פתאום, בעודי בוהה בים של דרום כרתים בחופשה המשפחתית השנתית שלנו, שנת הסרטן שלי היא השנה האחרונה, זו שבה גיליתי שגם בהקשר הזה 'זמן לכל, ועת לכל דבר'. התברר לי שעל אף החוויה הפנימית שלי שאני יכולה ומסוגלת, הגוף שלי וגם הנפש שלי עדיין מתאוששים בקצב שלהם מהטראומה שעברנו. הרצון לעשות בער בי והקדשתי הרבה מחשבות ולבטים באשר לדרך, אבל בפועל לא הצלחתי להניע את עצמי ולפעול.
השנה האחרונה היתה שונה. בשנה הזו הסכמתי לשנות את נקודת המבט שלי על הסרטן ולהפוך אותו מאויב לבעל ברית, כזה שאיזכור שמו כבר לא גורם לכל איבריי הפנימיים להתכווץ. שם התקבלה ההחלטה לנוע קדימה, והצעד הראשון היה להצטרף אל עמותת 'אחת מתשע', לתוכנית 'לצידך' שבה נשים שהבריאו מסרטן השד מלוות נשים שמתמודדות איתו עכשיו.
כחצי שנה עברה מאז שסיימתי את קורס ההכשרה של העמותה והתחלתי ללוות נשים. ככל שעובר הזמן אני יכולה להרגיש בתוכי שעל אף המראה המורכבת שניצבת מול עיניי, אין ספק שבחרתי נכון. ההתנדבות ב׳לצידך׳ מפגישה אותי עם נשים שהעזו לפרוץ את מחסום הבושה או הפחד, ומזמינות אותי אל עולמן הפנימי כדי שנוכל להיות שם ביחד, לפחד ולצחוק, לדאוג ולשמוח ובעיקר – לא להיות שם לבד, כי אין כמו מי שהיתה שם כדי לארח לחברה בכאוס הזה. המילים שנאמרות בינינו והקשרים שנרקמים על קרקע הקושי נותנים ערך ומשמעות לחוויה הפרטית שלי, להתמודדות ולקושי שהיו סגורים עד לא מזמן בתוך מגירה פנימית בתוכי.
הפוסט הזה בשבילי הוא התחייבות אל מול העולם לא לוותר לעצמי, להיות עם מי שמושלכת עכשיו אל רכבת השדים המטורפת הזו ששמה סרטן. והנה אני אומרת את זה בקול רם: אני כאן, לצידך, ככל שאוכל. אני מביאה איתי את ליבי, את עצמי ואת עולמי ומציעה אותם לך, המתמודדת עם סרטן השד, שלא תצטרכי להיות עם זה לבד.
מתמודדת עם סרטן? מישהו קרוב לך חלה בסרטן? אני מזמינה אותך להיות איתי בקשר
פוסטים קודמים בנושא סרטן השד:
אוקטובר בדלת
לי זה לא יקרה
