טוב חייבת לציין שקיבלתי את הספר זה היה ממש מתנה לפתוח אותו מלא קונפטי והוא היה עטוף באדום ממש כמו שקיבלתי מתנה.
עכשיו לגבי הספר-הספר נקרא פרוזה מעוררת השראה לדעתי זה היה אמור להיות כמו הנזיר שמכר את הפרארי שלו או האכלימאי או ימי שלישי עם מורי לדעתי בעניין הזה הוא קצת היה פחות מוצלח כמעורר השראה אבל באמת היו רגעים שהספר כן נגע בי במקומות מסויימים,
אך היה שם ולא היה שם זאת אומרת שהיו רגעים שממש אהבתי לקרוא והיו רגעים שקצת הבנתי את הפואנטה ואפשר להמשיך הלאה. לגבי העלילה הגיבורה עוברת מקרה טראומתי שבעלה עוזב אותה באמצע חייה כשהם באמצע טיפולי פוריות, עם כל ההצלחה שלה כסופרת היא לא מצליחה לקום מזה ואז יוצאת למסע לעודד את נפשה בדרך היא מחליטה להעניק לעצמה מתנות שהם גשמיות וגם רוחניות. לדעתי הספר כספר קריאה היה מאוד חביב זאת אומרת העביר לי את הסופ"ש בהחלט.
כספר לחיים כן לקחתי ממנו כמה דברים- קודם כל שאפשר להתאבל על הכל ולהיות מאוכזב זה בסדר גם אם זה לא מקרה שממש מצריך התאבלות זה חלק מהחיים להתאבל על מה שציפנו לו והיה לנו תקוות. שנית לקחתי משם את זה שלפעמים ממש מגיע לנו מתנות גם יקרות גם פחות אפשר לפנק ולהרשות לעצמנו מדי פעם זה בסדר 
:). בנוסף חייבת להגיד החשיבה של הדמות הנשית היתה ממש דומה לנפשה של אישה.לסיכום ספר נחמד להעביר אותו את הסופ"ש ולקבל ממנו לפחות משהו אחד לחיים.
