הנס שלי הגיע בזמן המתאים בטיימינג הנכון, זהו נס של פעם בחיים once and never again , אבל הוא נתן לי שיעור לכל החיים, שיעור בנושא ההכחשה או אי ההכחשה.מאז שהנס קרה המשקפיים שלי הם מפויסות יותר ומאמינות שהכל יכול לקרות והכי חשוב שיעור שלימד אותי להתמודד ולא להדחיק.
מעניין אותי לקרוא על ניסים שקרו לאחרים ע"י אחרים, איך הם זכו לכזה קסם.
טוב נחזור לנס שלי הוא קרה לפני 16 שנה הייתי אמא בת 28, אמא צעירה לבכורה בת שנתיים וחצי, בסוף שנת לימודים בתואר והדבר שהכי מטריד אותי הם המבחנים של סוף הסמסטר.כמה מיותר להלחץ ממבחנים, היום אני חושבת כך.
ערב, לפני 16 שנה אני מתקלחת כמו בכל יום וממששת בשד שמאל גוש, אני לא זוכרת מה הרגשתי ואיך הגבתי, אבל לשלב ההכחשה לא נכנסתי, גם לא לשלב לי זה לא יקרה, מהר קבעתי תור לבדיקה אולטרסאונד שממנה יצאתי עם חיוך ענק כשבשרו לי שהגוש נעלם וזו הייתה כנראה ציסטה ובאמת לא הצלחתי כבר למשש את הגוש והמשכתי בשיגרת חיי,המבחנים.
נקודת המפנה קרתה אחרי 3 חודשים, כן שוב התקלחתי (אני נוהגת להתקלח כל יום בחיי) ושוב פוגשת בגוש באותו שד, אבל במקום אחר, תענוג , הרי לפני 3 חודשים שחור על גבי לבן לא נמצאו ממצאים ופה הנס מופיע, יכולתי כמובן לחייך ולומר לעצמי אוקיי זה כלום, זה ציסטה בדיוק כמו פעם קודמת, לא להלחץ לא להלחיץ, אין צורך לקבוע תור לשום רופא . פה קרה הנס, אין לי מושג למה בדיוק לא הנחתי לזה למה לא המשכתי בשיגרה שלי והתעקשתי שוב ללכת להבדק, את התגובה הפעם אני ממש זוכרת, כבר באולטרסאונד הטכנאית אמרה לי " זה לא נראה טוב". ימים קשים , לחץ מטורף פחד אינסוף בדיקות והפעם שחור על גבי לבן יש לי סרטן!!! וכאן כבר הגיע ההכחשה .
החיים עצרו ,את הלימודים עזבתי (אל דאגה השלמתי שנים אחרי)התחלתי ב9 חודשים של טיפולים כימותרפיים, הקרנות וניתוח .תקופה מורכבת ואיומה, אז לא הבנתי את הנס שקרה לי, הייתי עסוקה בטיפולים ובהחלמה.
4 חודשים אחרי סיום הטיפולים קרה לי נס נוסף, הריתי את ביתי האמצעית בהריון ולידה הכי מרגשים, שגם אותם החלטתי להמשיך כמתוכנן, לומרות המלצות רופאים שלא להמשיך בהריון מחשש להישנות של המחלה, כנראה שהפעם כן התכחשתי למציאות והחלטתי להאחז ביצירת חיים של עוברה יפיפייה וחזרה לחיים שלי.
