עוד לפני שהספקתי לומר "איי דו" לבן זוגי שנשאר מוכה תדהמה ובודד על רצועת החוף בה בחר להציע לי נישואין, כבר אצבעותיי ריחפו המקלדת כדי למצוא בebay את שמלת הכלה המושלמת עבורי.
"אני" חשבתי ביני לביני "לא אפול קרבן למעצבי השמלות שעושים צחוק מהכלות הפרייריות." גביית 8,000 ₪ לשמלה מושכרת לחמש שעות שאף אחד, אבל אף אחד לא זוכר איך נראתה – נראתה מוגזמת בעייני.
הרי בינינו, באירוע החתונה מה שהאורחים זוכרים זה לא את מחשוף החזה של שמלת הכלה – הם זוכרים את חזה העוף וטעמו, ובטח שלא את נתח הגב השזוף של הכלה שחשפה השמלה – אלא את נתח האנטריקוט ומידת עשייתו.
ולכן אני אהיה אחרת! ושמלתי תעלה רק 150 דולר ב ebay. בשאר הכסף אסע לחופשה עם אהובי בחו"ל. אי שם ממתינה לי תופרת סינית קטנה שתכין את שמלתי: "צ'יי ג'ונג הכיני את אצבעותייך הקטנטנות!".
שניים סינים עם שמלה גדולה
בעולם אינטרנטי מהיר, כבר לא אלך עם הסבתא, דודה, אמא, אחות דיזנגופה אל המעצב המיוחל שיפייט לי את הצורה ויהפוך אותי לעיניהן המשתהות של בנות משפחתי לכדור אורות אנושי. לכן, אני ישובה מול המחשב מנסה להתפקס מול היצע של עשרות אלפי שמלות באיי ביי.
ועכשיו, אחרי שלוש שעות ועיניים משולשות מבהייה בצג, אני מוכנה עם מידה, צבע והרבה תקווה בלב שהשמלה שבחרתי שנראית מעולה על הדוגמנית, תגיע אליי בשלמותה עם בדים איכותיים וגזרה סבירה.
החרטה הכאב והקבלה
ימי ההמתנה לשמלה לאחר ההזמנה לא היו קלים. כמו אשת לוט החלטתי לעשות טעות – הבטתי אחורה על מגוון שמלות ברשת וגיליתי כי פספסתי כמה גזרות טובות בדרך. וכך נגזר עליי לחמוד עוד שמלה ועוד שמלה, לנסות לבטל את ההזמנה הראשונה, לדבר סינית, לדפוק את הראש בקיר, לאכול הרבה, לצום, להדיר שינה מעיני הטרוטות, וברקע לשמוע את בן זוגי מלמל את המילה 'בריידזילה' תוך שהוא נראה מתחרט על הצעת הנישואין מרגע לרגע.
ואז זה קרה! השמלה הגיעה. ועימה גם האכזבה. השמלה נראתה כמו תחפושת מלאה בד נפול, מחוך מוגזם, חגורה ואבזמים – משהו שניתן ללבוש ל'האלווין' וגם אז לקבל מקום אחרון בתחרות התחפושות. במילה אחת: אכזבה.
סיפורי בדים
שוטטות בקניון יומיים אחר כך עם בן זוגי על מנת לנקות את הראש מסאגת 'השמלה של כלתו של פרנקנשטיין', הולידה מפגש עם שמלת החלומות שלי. זה קרה דווקא באחת מרשתות האופנה המובילות. מצאתי שם שמלה מדהימה ופשוטה ללא סיכות בסטייל העיר העתיקה, ללא תחרות תחפושות וללא חרטות. השמלה הייתה מעוצבת ללא מניירות, היא הייתה חפה מפייאטים, בלי מחוכים וללא צורך תיקונים. השמלה הייתה בצבע שמנת, בגזרה רכה שאפילו הותירה לי מקום לנשום. . המחיר: 439 שקלים. היה שווה? תחליטו אתן.
אני ושמלת הכלה שלי – פחות מ 500 שקלים!
מיי צ'יל פיל
לפעמים לא צריך לחפש רחוק. מה שאתן מחפשות, נמצא ממש כאן מתחת לאף.
השמלה הסינית שלי – נשארה בארון…
