רומן מתח חביב, לצערי לא יותר מזה.
אישה מבוגרת כבת שמונים פלוס עולה על מוניתו של איתן ומבקשת ממנו לנסוע לבית הקברות.
איתן נכבש בקסמה של האישה המטופחת, האלגנטית, המיוחדת, והמרתקת. היא קובעת איתו יום יום לקחתה לבית הקברות לבקר בקברו של אהובה משכבר הימים.
היא חושדת שהוא נרצח ושיומה קרב ובא.
היא קובעת איתו לקחת אותה מידי יום לשם, עד שיום בהיר אחד היא פשוט לא מגיעה.
עד מהרה החדשות עולים כי ייתכן והיא אינה בין החיים, ואז מוצאים גופה…..
איתן חצי סלב לאחר שלפני כמה שנים הוא הצליח לחמוק משרשרת פיגועים שהיתה בקרבתו, חלם להיות בלש/ חוקר וכרגע לא מתאר לעצמו לאיזו הרפתקה הוא עומד להיכנס.
בתפקיד החוקר הפרטי המנסה לחקור שרשרת היעלמויות ומיתות בישראל בת זמננו, של אנשים בני שמונים ומעלה. "מוות של זקנים לא מעניין אף אחד" נהג תמיד לומר חברו הטוב וחברו לחקירה, בר. יחד הם מנסים לפענח, כיצד ההיסטוריה מימי המנדט הבריטי, לרבות התאהבויות חסרות תקנה וסודות מן העבר, משפיעה עד היום על ההווה התל אביבי / ישראלי.
בשפה קולחת, מאוד ישראלית, מתאר אסף גברון את התעלומות ההולכות ומסתבכות, והמתח נשמר עד לעמודים האחרונים בספר.
רוצה לציין לטובה את דמותו של איתן, נהג המונית המאוד לא שגרתי, שנוהג לספר ללקוחות המונית על ההיסטוריה של שמות הרחובות והמקומות אליהם הם רוצים להגיע. (חייבת לציין שגם אני למדתי דבר אחד או שניים על כך).
יחד עם זאת, הרגשתי שהספר לא מתקדם בקצב שהייתי מצפה מספר מתח להתקדם.
לא מצאתי את עצמי לא מצליחה להניח את הספר מהיד, והראיה לכך היא הזמן שלקח לי לקרוא אותו (מי שמכיר אותי יודע יפה מאוד שלא לוקח לי כעשרה ימים לסיים ספר).
בסה"כ ספר חביב מאוד, מתובל ברציחות/מיתות/ תעלומות/מתח ושלל הפתעות לקורא.
קריאה מהנה.
