בחיים לא אשכח את היום שצילמו אותנו בכתה, הגיע צלם ואחד אחת ניגשנו ללוח והיינו אמורים /רות לעשות את אותה תנועה "דבילית" מבוימת בלי טיפת יצירתיות , וגם אילצו אותנו לחייך.
לי בית הספר זכור כמקום חברתי בלבד, לא זוכרת שהייתי מסוגלת להקשיב למורים ולא שמעתי את הדברים שהם אמרו…
כן ידעתי לחקות אותם בזה התרכזתי מאד, ובאמת רחוק לא הגעתי בשנים ההן…
איך אני אומרת במופע שלי ושל יהלי ביתי "טיפול 10,000" אני אשה בלי תעודות !!! אין לי אף "גמר" (עם שני סגולים)!!!
סיימתי בי"ס יסודי ואפילו את הסקר בכתה ח' לא עברתי.
מאחלת לכל הילדים בעולם ללמוד בכיף ובטוחה שהמערכת התקדמה מאד מאז.
היום יש את הכלים לאבחן ילדים כמוני ולאפשר להם להיות מה שהם בזכות עצמם ובזכות היצירתיות שלהם, ולא להפריע להם בהתפתחות.
אני גאה שהשגתי הכל במו ידיי והעיקשות שבי ללמוד את מה שאני יודעת היום.
אירית.
צילום כתה א' צלם מראשון לציון .
צילום בקולאג' מאירה גוראי רז.
