א. פרק ב ' -שיבוץ מחדש טופס 55
למחרת השיבוץ בקריה אני מקבלת טלפון מאפרת , מחר היא מגיעה לביקור (היא תהיה פקידה פלוגתית וקיבלה מספר ימי חופש עד להתייצבות) היא מעדכנת אותי שמחר נפגוש חברה נוספת שלה ,טובי .
טובי הייתה עם פז"ם של חודש בקריה ,ואפרת אמרה ששתינו נוכל לבכות על כתפה .
כבר כמה ימים שאני נמצאת אצל קצין מיון מחכה שיערכו לי תחקיר בטחוני ,מייעדים אותי ללשכה נאמר לי שזה ייקח קצת זמן .אני שואלת שאלות את מי שבסביבה ומתברר שבלשכה ישנן שמונה חיילות חיוורות ומנהלת לשכה ג'ינג'ית ורעה .וכמו הבדיחה על השוטרים : אחת רושמת , אחת מדפיסה , אחת מצלמת , אחת מתייקת , אחת מכינה קפה ואחת עונה לטלפונים (מה עושות השתיים האחרות ? הן דוגמניות) אני מריחה צרות ..אני נזכרת שכבר ביום הראשון שהגעתי לקצין המיון החיילי ציינתי בפניו שלא תכננתי לשרת במרכז. הוא אמר לי , אם לא תרצי תוכלי בהמשך לבקש העברה .ואני חושבת לעצמי איך אבקש העברה אם אהיה בלשכה של קצונה בכירה ….
בינתיים מגיע סגן אלוף צ' לקצין המיון הוא רואה אותי יושבת בכניסה ושואל אותי מה אני עושה פה ? הסברתי שאני ממתינה לתחקיר בטחוני.סקנדל מתרחש אצל קצין המיון ,הוא יוצא בטריקת דלת ומסנן "חוצפה, חודשיים אני מחכה "
טובי אפרת ואני יורדות ללונדון מיניסטור ,מותר לי להיעדר שעות ממילא אני בהמתנה ,רק התבקשתי להסדיר את ענייני במשרד ח"ן כשאני חוזרת . "כה נחמד מצידן" אני חושבת לעצמי ,הן כבר מתעניינות בי וביקשו שאבוא.טובי כבר מעדכנת אותי שהמכשפות רק רוצות לשבץ אותי לחוליית תורנויות .
טובי ממררת על שהחליטה ברגע האחרון לא לצאת לנחל עם אפרת וכל החבר'ה מהתנועה .היא כבר מעדכנת אותי ששמירות ומטבחים זה נורא ,כל העבודה מוטלת על הבנות כי לכאן מגיעים בנים עם כושר לקוי ,לכולם יש "פטור".
בלילה הבא ,לאחר שפקדתי את משרד ח"ן כבר פגשתי את טובי בעמדת השמירה (שובצתי לחוליית שמירה "כשתהיי בלשכה" הן מסרו לי "תקבלי פטור, בינתיים את ממתינה לתחקיר בטחוני ואת תשמרי ") .טובי נוטה להיות צינית היא מתאמנת עלי בסטנד – אפ מאולתר ,היא עושה מערכון על צמיחת החצ'קונים בלילות (הנשק משומן ,היא נוגעת בפנים ואחר כך התוצאות לא נעימות) .היא קוראת לקטע הזה "מה גדל בלילות " מאת טובי גולדברג . אני מצידי טוענת שהם רצו להסתדר דווקא בשלשות אבל בסוף החליטו ללכת על "פזור" .כשאנחנו מסיימות את הסיור וחוזרות למגורי שומרות אני מגלה שבחדר מאובק שכזה אני מתחילה להתנפח למימדי איש הפיל.תחילה חשתי גרד בעין שמאל ,אחר כך הרגשתי שהשפתיים הופכות להיות מאוד בשרניות ,הגב והזרועות התמלאו בנפיחות אדומה כמו תבליט מפת העולם .
לפנות בוקר אחת הבנות נבהלת כשנשימתי מלווה בצפצופים עולים ויורדים. היא משכנעת אותי לרוץ למרפאה .אני רגילה לזה ,זה תמיד קורה לי באביב ,או לאחר אכילת כרוב חמוץ, או תות .או בפריחת עץ הזית או התפוז ומה לא ? אפילו ריח הדשא הקצוץ . אני לא ממש מתרגשת אבל כולן כל כך מבוהלות אז אני הולכת למסדר חולות , עוברת דרך המשרדים של קצין המיון כי חייבים להודיע .אך עד שאני ממתינה לתורי שיגיע ,הנשימה מסתדרת ,העין כבר פחות נפוחה והגרד נעלם כלא היה .עד שמגיע תורי להיכנס לרופא במסדר חולות כבר לא רואים כלום.
קצין המיון , איש מבוגר ממוצא הודי מתחבב עלי במספר הימים שאני כבר שם ,הוא מראה לי תמונות של בנו ,זוכה פסטיבל הילדים ,ילד בעל קול של זמיר .השרטטת שבחדר הסמוך נעימה ומכניסת אורחים ,משתחררת עוד מספר חודשים ,מציידת אותי במידע על "איך מתחמנים בצבא" .היא זוכרת שיכול להיות מגעיל בשמירות ומטבחים היא כבר סמלת ולא עושה כבר תורנויות . "מפה יוצאים רק על אלונקה" היא צוחקת "אם אינך רוצה להיות פה ,מוטב שתגידי זאת כבר בראיון ללשכה " היא ממשיכה "רק זה יכול לעזור ".
שניהם ממתיקים את זמני למרות האכזבה והשעמום .יש הפוגה בגשם ואנחנו משוחחים בחוץ על כל מיני עניינים ,אז אני מעיזה להגיד לקצין המיון שזה נראה לי נורא להיות בורג קטן בלשכה ,הוא מופתע "באמת ? לא ביקשת להיות בלשכה ? כי אוכל לשבץ אותך במקום אחר ,לא ידעתי שאת לא רוצה ,ננסה לעזור "
מאוחר יותר הוא שואל אותי בעדינות אם אני מבינה שזה אומר שלא יהיה לי פטור משמירות ,מטבחים ומסדרים .בלשכה חסר לו תקן אבל זה ממש לא דחוף ואם אני לא רוצה ללשכה אז אין כלל בעיה. אני עושה חישוב ילדותי שוב ,שעדיף לבקש העברה ממשרד של קצין זוטר עם פחות השפעה מאשר קצין גבוה בלשכה .
עוד כמה ימים עוברים להם ,אני כבר אחרי שיחה עם בטחון שדה ,החזרתי את הטפסים הרבים שנתבקשתי למלא ,טובי ואני ניגשות לקחת טופס שיבוץ מחדש ,הלוא הוא טופס 55 הידוע .כן ..צוחק צחוק קטן זה שמגיש לנו את הטופס "מהקריה..רק על אלונקה תצא" .
אני מוזמנת לראיון אצל סא"ל צ. ,כבר בראיון אני מדקלמת לו את רצוני לעבור ושואלת אם זה לא מפריע לו לקלוט אותי במשרדו , כי לי אין בעיה עד למעבר להיות שם .הוא רואה את התמימות ולא מתרגש ,הוא אפילו נוקט בגישה שלא יעצור בעדי אם אני רוצה לעבור (אבל אני כבר הייתי עסוקה ומוחי היה קדוח בחיפוש סיבה טובה שתשמש אותי לבקשה)
אחר אני פוגשת את ארבעת הקצינים , מוטי חובש כיפה סרוגה שמסביר לי שהוא על חקר ביצועים ,ליאוניד מהנדס מכונות ,שם טוב הוא כלכלן, רפי מהנדס תעשיה וניהול ,והחמישי הצעיר ביניהם ממושקף עם חצ'קונים של גיל ההתבגרות לוחץ את ידי ומסביר לי שהוא עתודאי בקבע ושאקח בחשבון שבכל פעם שאני יוצאת מוקדם סא"ל צ. קורא לו כמחליף למשרד ("שילביש אותי חצאית ודי !")
תפקידי ב"כוח" לסדר את הפרויקטים שלהם בספריה ,מידי פעם לתייק .אם יש טלפון אז עליי לענות לפי כללי הטקס של העברת שיחה (יש כאלו ..מסתבר) ולהכין קפה לצ.(למה ?הוא נכה ?) בדרך מארוחת הצהריים אני חייבת לבדוק אם באמת יש דבר כזה בפקודת מטכ"ל .
זה קשה לי לעיכול העניין הזה …אז אני מחליטה שאם הוא יבקש יפה אני אתגמש ובמידה ויבקש לא יפה יקבל חרקים בקפה.
מעבירה לי חפיפה בחורה שמשתחררת ,היא תוכל לקבל חופשה לקראת חתונתה הקרבה בתנאי שהמחליפה תיקלט בזמן .אני מחליטה לא לציין בפניה שאינני רואה את עתידי במשרד הזה . היא נכנסת לחרדה
למחרת צ. מגיע ב 10 בבוקר למשרד ,אומר בוקר טוב ומעביר לי רשימת אנשים שעלי להשיג טלפונית ,כולם פקידי השקעות בבנקים ,עד הצהריים זהו סדר יומו .אחרי כן ,בצהריים המוקדמות הוא יוצא לאכול עם חבריו וחברותיו בחדר האוכל .כשהוא חוזר הוא שואל אותי אם כבר התעדכנתי איך הוא אוהב את הקפה ? הבחורה שעומדת להשתחרר אצה להכין ואומרת שטרם הגענו לזה (אני מבקשת מאלוהים בליבי ובשקט שיפער את המרצפת עליה אני עומדת ויעביר אותי לצידו השני של כדור הארץ ..עוד לא הגענו לחלק הלימודי והחשוב הזה ?). שניהם מספרים לי שהיא עומדת להתחתן עם בנו של מי שהיה מפקדו של צ. שידוך שהוא "בישל ".
"את" הם אומרים לי בחיבה דביקה "הבאה בתור" הם זורחים מאושר (נראה לכם ? נעליים שכמותכם ,אני? בגיל 20 ?) החיילת תצא היום מוקדם ,יש לה הכנות לחתונתה הקרבה .
הקצינים מוזמנים למשרדו של צ' ומתקיים דיון גורלי וחשוב מאוד על מתנת החתונה שיקנו לחיילת המשתחררת ולחתונתה הקרבה .כולם מציעים סדין חשמלי ,סוג של להיט מתנות חתונה בזמנו (בדומה לסיפולוקס של שנות השישים ) צ. מזדעק (כדי שגם אני אשמע מהחדר הסמוך) שהוא מתנגד בתוקף שהם יעשו סקס על הסדין ויזכירו אותו ,הפראייר ,בכל פעם שהם עושים את זה .אני מסמיקה אצלנו בבית לא מדברים בבוטות כזו .
יום שישי ובערב אני פוגשת את איריס שמשרתת בשלישות ברמת-גן ,היא מבשרת לי שהיא כבר לא יכולה לסבול והיא מתחילה טיפול שיניים בקריה ,לא משנה כמה יכאב העיקר לצאת בכל יום מוקדם מהבסיס ולהתחמק מהמסדר .הרס"ר מוצא דופי בדרך עמידתה ,בכפל של חצאיתה או במתיחה של הגרב .מציקים לה לדבריה והיא בוכה .היא מודיעה לי שהיא תשתמש בעובדת היותה ממשפחה מרובת ילדים ותבקש העברה .אני שואלת אותה ,איך זה קשור ? אז היא מסבירה שחייבים סיבה משכנעת ולמרות שביתה ,בית אוהב ,חם ,תקין ומצבם הכלכלי מצוין היא תעשה זאת ויהי מה ,כל המשפחה תשתף פעולה .
אני נקראת לועדת פטורים כי מישהי סיפרה שכמעט ונחנקתי במגורי השומרות בגלל אבק ,הצבא מפחד אבל ..עד מידה .אני מתייצבת ורופא צעיר מסביר לי סעיף בפרופיל הרפואי ,כשהיית קטנה סבלת מברונכיט ספסטית ,אז את גם סובלת מאסטמה ? אני תמימה וישרה ואומרת לו שאני אלרגית לאבק הבית ושפעם כמעט ומתתי כי אכלתי כרוב חמוץ . הוא שואל אותי אם אני רוצה פטור משמירות ואני מהנהנת ,הוא שואל אותי אם דר' רוני XXX הוא קרוב משפחה שלי ,ואני אומרת לו שרוני XXX הוא בן דוד אבל הוא לא הגניקולוג המפורסם ."אז חבל" הוא אומר "לא תקבלי פטור ! " וזה נורא מצחיק אותו
"אבל ,ארשום שמותר לך לשמור רק בחדר סגור ומחומם" (ומה עם החשיפה לאבק ,טיפש ?) "הרי אין חדרים כאלו " הוא אומר לי וקורץ . אבל משרד ח"ן מפרש כרצונו את הפטור הרפואי ומשק"ית ח"ן מודיעה לי שעמדת השמירה מפיברגלס נחשבת לסגורה וכשסוגרים את הדלת יכול להיות שם חם .כבר בשלב הזה אני מבינה שמשרד ח"ן אינו מקום לחיילת תמימה .משרד ח"ן מנסה להיות יותר קשוח מהגברים שסביבו ,אני מאוכזבת מהגישה ובדיוק לקראת היציאה ,פוגשת אותי אחת המשק"יות הממונה על חייל אחר ,היא אומרת לי בהתרגשות שהיא מכירה אותי עוד מכיתה א' ,היא מספרת לי שדורון , אחיה הצעיר חלק איתי שולחן בכיתה א', אהב אותי מאוד ואז הם עברו דירה . דורוני זכור לי פתאום חזק מאוד ,המחווה החביבה מרגשת אותי ,חבל שהיא לא אחראית על החייל שלי . אני עדיין לא מצליחה להבין איך היא זוכרת ,הייתי כה קטנה ואני לא זוכרת שהייתה לו אחות רק זוכרת את דורון ,בלונדיני קטנצ'יק עם גומות וקלמר עץ בעל שתי קומות . ואני כבר לא כל כך אוהבת את הצבא ….
ביום ראשון אני כבר שוב בחוליית שמירה ,טובי ואני באותה חוליה ,אנחנו לוקחות איתנו טוש סימון שחור ועבה ואחד אדום בלתי מחיק ובדרך להתייצבות לשמירה אנחנו עוברות ועל כל תמרור ותמרור בקריה ,ורושמות "55" בגדול על כל אחד , זכר לבקשתנו לצאת מהמקום . כשאנחנו מסיימות לקשקש על העמוד החמישי ואנחנו מתפקעות מצחוק והטושים כבר עמוק בכיס.
פתאום , אנחנו רואות איש מבוגר מתקרב לעברנו ובקולו העמוק והבוטח נעמד להצדעה ואומר "ערב טוב חיילות " שתינו נעמדות דום ,מצדיעות ועונות: "ערב טוב המפקד " הוא צוחק לו צחוק קטן וממשיך בדרכו ואחרי שהוא מתרחק אנחנו מביטות אחת על רעותה ,משחררות סרעפת – זה הרמטכ"ל !!!!!!! זה היה רפול !!!!!!.
עוברת תקופה ובאחד הימים איריס מגיעה לבקר ,היא מצביעה על שן קדמית מחודדת וקצרה והיא גועה בבכי .רופא השיניים במרפאה שייף את השן ועכשיו מחכים לכתר, מי שולח בחורה צעירה לדרכה עם שן קדמית חצי עשויה ? זה לא בנהלים שלו להתחשב ….כך אמר לה.
"את מבינה ? " היא אומרת לי " את רואה למה הגעתי ? מי הולך לטיפול שיניים אצל סדיסט רק בשביל לא להיות בבסיס ? "
חייבות לבקש העברה ! כך כולנו מחליטות
טובי במשרד הביטחון ,היא מקבלת אישור וכעבור חודש מועברת לשיבוץ מחדש בבקו"ם , איריס מקבלת של"ת יחיד בקיבוץ (לבקשתה) ואילו אני מקבלת פתאום זימון לקצונה שמחבל לי בכל עניין ההעברה !
צ. אומר : "רוצה לעבור ? תצאי לקורס קצינות "
בשמחה ,ואני חושבת לעצמי ,למה בעצם לא ? אבל זכור לי שהפסדתי את מבדקי הקצונה בטירונות ,הרי הייתי בחדר חולות בטירונות , ונערכו מבדקי קצונה למרכז הערכה בדיוק שהייתי חולה ונחתי לי במרפאה.
הוא ממלא את הטפסים ,חותם על המלצתו ושולח .כעבור זמן מה מגיע מכתב :
"לצערנו חסרים ציוני מרכז הערכה של החיילת, בהיעדרם ולמרות נתוניה האישים .לא נוכל לאשר יציאתה לקורס קצינות . סא"ל צ. מראה לי את המכתב ..
ה ס ת ב כ ת י ,אני תקועה כאן !
מייד אני שולפת את הבקשה לעבור ומחדשת את התהליך .סא"ל צ. מחליט להיות מתוחכם ,הוא יהיה דוד חביב ונחמד ,ישתף פעולה ויחתום (ממילא מרבית הבקשות מסורבות ) אבל אף אחד לא לקח בחשבון שלמדתי כבר משהו , אני כבר זיהיתי שהמערכת לא עובדת טוב למי שאומר את האמת (אני כועסת על משרד חן שמסמס את הפטור שלי ואני עוברת סבל וגם רואה שהמשקיות מצ'פרות כל מיני חברות . הן דואגות לשחרר משמירה בכל פעם חמש עד שש בנות ,החוליה תמיד מונה כמות גדולה מזו שצריך לשמירה ."עתודה" הן קוראות לכך ומי שמקורבת אליהן משוחררת לביתה)
אני מחליטה שאני יותר חכמה מהמערכת ואני מוסיפה בתחתית הטופס הצהרה שהבקשה שלי לעבור בסיס נובעת בגלל מערכת יחסים רעועה עם אימי ,ומבקשת לעבור לבסיס רחוק ,מעדיפה לשרת בחייל קרבי (צ' דיפלומט ומעמיד פנים של משתף פעולה ? נראה מה יעשה אם סיבת המעבר תהיה יותר חזקה , גם אני מחייכת אליו בעורמה .והמערכת מתרשמת מחיילת שרוצה להיות קרבית ? ניתן לה את זה ,אני גם באמת רוצה )
משרד ח"ן מטפל בבקשה .