שיברון לב – כשהעצב יוצא לטיול ושוכח לחזור

בנקודה הזו

נפרץ פצע קדום, ומותח צלקת ישנה ללא צבע

של נטישה, או דחייה, או פשוט – קיום שקוף.

בנקודה הזו

נפער משהו

אף אחד לא באמת יודע להסביר את הרגע הזה,

כשהעצב, יוצא לטיול מתוכנו, ושוכח לחזור לנוח

והרעב שלו גדל, והוא נוהם, והוא בוכה, שיקשיבו לו

כי הוא הלך לאיבוד …

והעצב, ברגעים האלו, המיוחדים

בעיקר

זקוק

שייראו אותו –

ויזכירו לו

שהוא לא לבד..

שיש בעולם

שמש, רוח, ענן

ים, חיבוק

ושירת צרצר

…

שמותר לו

והוא מספר סיפור חשוב, ומנגינה,

ומקשיבים לו

אסור לנטוש לבד עצב מבולבל ואבוד, כי הוא יחזור, פשוט מלוטש, חד,

ובהפתעה ..

כשם

"שבשום פנים אסור להשאיר תינוק לבד בלילה,

וודאי לא תינוק שהיה פעם אבוד,

כי תינוק שהיה פעם אבוד לעולם לא שוכח את זה"… (נורית זרחי).

להתראות,
עדי קאופמן

מטפלת בפסיכותרפיה CBT ילדים ומבוגרים
טיפול בטראומה EMDR
מומחית ומדריכה M.A אבחון דידקטי/פסיכודידקטי,
קשיי קשב ועיצוב התנהגות.
קליניקה באורנית 052-8882726