אוף! שוב קבלתי הפניה ל- MRI.
לחולי טרשת יש את הזכות הנדירה לפגוש את המכונה הזו כל שנתיים או פחות…
זה אומר להתנתק לכמה דקות, (או כמו במקרה הקודם שלי- לשעה וחצי) מרעשי החיים, ו"להתענג" על הרעש הבלתי פוסק של המכונה.
מכיוון שיש לי פאז"ם עם המכונה ואחיותיה הנמצאות ברחבי המדינה, אני מרשה לעצמי לשאול שאלות בפומבי;
למה לעזאזל רק בעין כרם קיימת האפשרות לשמוע מוזיקה במכשיר שמביאים מהבית או ברדיו?
למה במכונות הניידות אין אפשרות כזו???
ולמה לא יכלו לייצר מיטה קצת יותר רחבה?
שוב צריך להדחס אל תוך המיטה הזו… (ולתהות אם בפעם הקודמת היה רווח גדול יותר בינך לבין סוף המזרון. בתכלס- אם השמנת מהבדיקה האחרונה).
בפעם הקודמת שניפגשתי עם המכונה, הרופא והטכנאי, הטכנאי ראה שהנורולוג שלי "פינק אותי" ב- MRI שכלל צילום מוח, צוואר, גב וחוליות מותניות.
בקיצור, מתחילת הראש עד לעצם הזנב. הטכנאי שאל שוב ושוב (אפילו אפשר להגיד שכמעט התחנן), "אולי נחלק את הבדיקה הארוכה לשני ביקורים…?"
ואני?! "מה פתאום! פעם אחרונה שכבתי קרוב ל- 40 דקות, נראה לך שיש לי סבלנות לקבוע שוב תור? אני אהיה בסדר עם שעה וחצי".
שעה ורבע אח"כ אני מזמזמת לטכנאי שאני חייבת לעוף מהמקום. חטפתי קלסטופוביה. אני מוכרחה לציין שזו הפעם הראשונה…
"אם את יוצאת מהמכונה עכשיו, את חייבת לחזור על זה שוב".
בסוף סיכמנו שהוא יודיע לי על כל 5 דקות שעוברות, עד שהבדיקה תסתיים.
בפעם האחרונה שקבלתי הפניה ל MRI הסתבר לי ש- MRI מתנהג כ"קורא עתידות".
זאת אומרת שהוא לא משקף את המצב העכשווי הנורולוגי, אלא מה יהיה המצב בעתיד. כך הרופאים יוכלו לכוון את הטיפול העתידי.
אז מה זה בעצם MRI, ולמה יש לנו את הכבוד המפוקפוק לבצע אותו לא מעט פעמים?
ה- MRI מראה האם מצב של הטרשת מאוזן, האם ישנה הידרדרות, האם ישנה הופעת נגעים פעילים או ריבוי נגעים חדשים.
בתחילת התהליך השינויים הללו חשובים לאבחון עצמו וניבוי של אבחנה. בהמשך, הוא עוזר לקבוע יעילות של טיפול, צורך במתן סטרואידים או שינוי בטיפול מניעתי קבוע.
ישנם תהליכים אשר לא נראים ב- C.T כלל, ונראים רק בבדיקת MRI.
ביניהם נמצאים סימני טראומה ישנה או יחסית טריה, סימני דלקת, וזיהומים שונים.
דיוק של בדיקת MRI גבוה יותר לעומת C.T. בנוסף, בדיקת MRI מספקת מידע לגבי חומרתה ופעילותה של הטרשת, ו"מספרת" על התקפים קודמים.
