רם בן השמונה, גר בבית ינאי, קרוב לים, שאליו אהב מאוד ללכת עם אבא שלו. כשהם היו מגיעים לים, רם היה עולה על כתפיו של אביו, והם היו הופכים לחיית בופלו גודלה וחזקה, הצועדת באטיות במים הרודים לכיוון המים העמוקים. השניים היו שואגים. לפי השאגה של אביו, רם ידע לקרוא את מצב רוחו.
יום אחד שב רם מבית הספר ואמו היתה עסוקה בהרדמת התינוק. הוא מחליט למצוא לו נחמה בחוף הים. מאחר והוא ידע שהוא לא יכול להכנס לבדו לים, הוא ישב בפינה הסודית ליד הסלעים ודמיין איך הוא משחק במשחק הבופלו הגדול עם אביו. מבלי שישים לב, הוא ערם ערמה גדולה של חול שנראתה כמו בופלו. הוא הוסיף לה אף, פה ועיניים.
כשהוא הלך לביתו הוא הרגיש שלבו קל יותר והחליט שכל יום אחר הצהרים הוא ישוב לפינתו הסודית ויפסל חיות מחול. הוא אף זכר שבחופשת הפסח מתקיימת תחרות פיסול בחול וחשב שאם יתאמן הוא יוכל להשתתף בה.
הדמויות שפסל בחול עזרו לו בתחושת המצוקה שמלאה את לבו לאחר לידתו של אחיו התינוק. הוא הרגיש בודד ופחות אהוב.
לפני התחרות הוא סיפר לאביו על התרגול הסודי שהוא בצע כל יום לאחר בית הספר ובקש ממנו שהם ישתתפו יחדיו בתחרות.
אביו שמח והשניים אף זכו במקום השני!
בתום התחרות, רם מרגיש שהוא כבר גדול ומצליח אף לקבל את אחיו התינוק ומחכה לרכב יחד איתו על אביו לתוך הים כבופלו גדול
באמצעות הספר, הכותבת מלמדת את הקורא הצעיר דרך יצירתית להתמודדות עם קנאה ותחושת בדידות המתעוררת כשנולד אח חדש. באמצעות היצירה רם לומד "לפרוק" את תחושותיו ומרגיש פחות בודד. יחד עם זאת חדוות היצירה מקנה לו גם תחושה של היותו גדול , דבר המאפשר לו להתמודד עם הסיטואציה.
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉










