זה היה בחורף 2000
בבית מלון הייאט ,על גדות נהר הדנובה שבבודפשט, השקפתי על האורות בבנייני האופרה והפרלמנט שזהרו והשתקפו במי הנהר.היה מראה מרהיב עין .חשבתי לעצמי, סיכמנו שבפברואר נחזור לכאן ביחד.
עיניי נמשכו אל הרקדנית, מבטינו הצטלבו, והיא סיפרה לי:
"באסטרגום, ובודפשט,
רקדתי בבית המלוכה עם נסיכים ומלכים .
פיזזתי וחוללתי לצלילי מוצרט ושטראוס,
אורקסטרה וינאית והונגרית עם כינורות ועוגבים.
שנדליירים השתלשלו מן התקרה ,
כשלצידי היו מלכות ונסיכות.
שועי עולם רקדו עימי.
ירדה המלוכה ,ואותי הביאו לעיירה חשוכה .
סובבת ברקדניות ורקדנים, מלכים ונסיכים דוממים ומאובנים.
אני עומדת על הרחבה הקטנה ,מחכה לפצוח ברקוד ,
מושיטה יד לכל עבר ומניפה רגל באוויר ,ממתינה לצלילי וואלס.
וזוסשייה מתקרבת, אותי מחבקת ,
מאבקת ושוב מחזירה אותי לרחבה.
עברו הימים, ואת הגעת .
ראית והתאהבת ,ליטפת אותי ברוך.
אין מחיר לאהבה ואותי לקחת ארוזה ושמחה.
הוא יאהב אותך, את יפה-
איתו ואיתי תרקדי ליד השידה, מול המראה.
נחבק ונאהב אותך, את לא לבד –
עם נסיך ונסיכה ברחבת הריקודים. "
הייתה שעת חצות. דממה שררה בחדר כשהטלפון צלצל.
לפתע הבחנתי שהאורות על גדות הנהר כבו.
גם אצלי-נודע ל-איבדתי את אישי היקר ואבי ילדיי.
הבטתי מהחלון הגדול על הנהר וחשבתי מה הטעם לחיות? אמנם רק אלפית השנייה -אבל מחשבה היא נצח.
אולי אקפוץ? חשתי מרוקנת אוויר ,כמו אחרי פצצה שנחתה עלי .
אבל מיד נזף בי ההד הפנימי-: איפה הערך שהתחנכת עליו ,קדושת החיים.
נראה לי פלאי שבזמן ההישרדות ההיא ,זה עלה במוחי.
ההד אמר: "ראה נתתי לפניך את הברכה והקללה החיים והמוות ובחרת בחיים ודבקת בם".
והוסיף: או שאת נופלת (תרתי משמע ) או שאת נוסקת מעלה.
באותו זמן שאלתי את עצמי: מה יקרה אם את מחליטה לנסוק? חייבת להודות שתחושה של "הקלה" הציפה אותי.
המחשבות החלו להתרוצץ, מחשבה אחר מחשבה ללא שליטה .
כאוס נוראי אבל גם מתוק.
המשיכה הרקדנית והוסיפה:
"מאושרת הייתי ,ולו ציפיתי.
נחתנו בלוד המון אנשים בכו.
ככה זה כשנפגשים, שמחים.
נסענו, ואת איתי בוכה.
את המזוודה פרקת ואותי הנחת על השידה
חיכיתי לו שיבוא, יחבק, הבטחת שאותי הוא יאהב וביחד נרקוד.
הבטת בי ואמרת -הוא מת.
אותי על הרצפה הנחת עזובה עצובה,
ממני את רוצה להיפרד-
חברה ,אני לרקוד איתך רוצה.
בואי נחולל ונקפוץ ונתרפא.
לא ידעתי להגדיר, נפשי השתוקקה לשינוי!
עיניי נחו על מודעה קטנה בעיתון המזמינה ללמוד פרחי באך במכללה.
חיפשתי לימודים קצרים, קלילים , שלא אצטרך להתאמץ בהם.
למען ה נ פ ש.
לא היה שם משהו במודעה שקסם לי במיוחד. פרחים? ד"ר באך?מעולם לא שמעתי עליו ,למעט על המוסיקאי יוהאן סבסטיאן באך.
אבל כמו בשיר הידוע, "בכל זאת יש בה משהו. " החלטתי שאני הולכת ללמוד את זה, ויהי מה!
היה קשה לי להאמין שאישה רציונאלית כמוני, שבאה מעולם אקדמי הנשען על הוכחות ומחקרים הולכת אחרי הלב ומגלה עולם הפוך לגמרי. זה נראה לי עולם יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי . האמת היא שנחשפתי לעולם אחר, מרתק ולבקבוקי אנרגיה שבכוחם לשנות ולרפא. זה הפך אותי לאדם שמח ומרוצה .
שנת 2017
היום אני מרפאה ומלמדת את תורתו של ד"ר באך, רוקחת הרכבי תמציות לסוגים שונים של בעיות ומחלות .
אני דבקה במוטו "אל תטפל במחלה אלא באדם".
בזכותו ובזכות הרקדנית גיליתי את ייעודי,
ניצחתי
