אחרי האשפוז ההוא, לפני עשר שנים, בו הייתי במצב "טוטלוס" מתקדם, הגעתי הביתה והתחלתי שיקום בריפוי בעיסוק עצמאי.
לא. אני לא רופא, גם לא מרפא בעיסוק, אבל מאמינה בתחושות הבטן שלי.
מה היה שם בשיקום בריפוי בעיסוק? הוא השתנה בהתאם להתקדמות שלי. הכול מתחיל עם כביסה לדבר הספציפי הזה שקוראים כביסה, יש כבוד גדול בכל מה שקשור לריפוי בעיסוק. קיפלתי כביסה (מתחילים עם חולצות, עוברים לגרביים ולתחתונים אשר דורשים מיומנויות של מוטוריקה עדינה ומורכבת יותר), תליתי כביסה. היו שם פאזלים למבוגרים, בצק, המון בצק. חברות הביאו לי גי'נסים לרקמה, סרגתי, מרחתי פלסטלינה, צבעתי בחוברות צביעה של ילדים, בררתי קטניות (חומוס, עדשים, אורז ), הדחתי כלים … בקיצור, יצרתי לעצמי ריפוי בעיסוק… כל התפקודים המעצבנים והמציקים הם חלק מריפוי בעיסוק. אחרי שלושה חודשים, מי שלא ידע שהייתי במצב קשה קודם, לא ראה עלי דבר…
מסתבר שריפוי בעיסוק זה חלק מהשיגרה של כולנו. מה "עבד"/ "עובד" לכם?
שתפו אותי בריפוי בעיסוק שעשיתם שהצליח להחזיר את השיגרה לחייכם.
