אחרי שאתה הולך במיוחד אם נשארת לישון. המילים לבד וריק מקבלות משמעות חדשה ..
אם להיות כנה עם עצמי, כשאתה נמצא זה לא שאתה דברן מידי או לא יכול להוריד ממני את הידיים . אתה פשוט פה אצלי בבית . הכל שונה איתך
אבל כשאתה הולך הכול נהיה עוד יותר מפחיד …
הכול כאילו ממש ריק אין שום דבר להיאחז בו … ואולי זה בסך הכול מן תקופה כזאת…
אתמול אמרת שאני פחדנית! אתה צודק! אני פוחדת מכל כך הרבה דברים ..
בחלק מהם אני מודה בחלק מתביישת ומחלקם בכלל מתעלמת
אני פוחדת לשול אותך למה אתה ממשיך להגיע? ומתי תפסיק? אתה מחפש מישהי לקשר רציני? מי היא תהיה?
אני עוד יותר פוחדת לקבל תשובות והכי אני מפחדת שלא תגיד כלום אלא רק "תודה ששיתפת" … זה משאיר אותי חסרת אונים .
אבל …. הפחד הכי גדול שלי זה הלבד .
הלבד עבורי הוא קשה, מתסכל, לפעמים מכאיב אפילו ברמה של כאב פיזי . לפעמים הלבד משתק אותי ולפעמים הוא סתם גורם לי לבכות ובעיקר להיות חנוקה ולא להצליח לנשום …
הלבד גורם לי להתמודד עם הבדידות ועם עצמי ועם החבר הכי טוב שלי חוסר הביטחון שלי …
תמיד ביום שבת הלבד מורגש ומפחיד יותר והריח שלך (כנראה רק בראש לי ) נחוץ לי יותר …
בסך הכול רוצה שירצו אותי ויחבקו אותי .