אוכל אנגלי. אל תגידו לי שאין דבר כזה אוכל אנגלי. האומה שהביאה לכם את הסקונס עם הקלוטד קרים, ואת הסטייק אנד קידני פאי, זו לא אומה בלי אוכל. יש להם ותמיד היה להם כל כך הרבה אוכל טעים ומזין. איך אני יודעת? הם כבשו חצי עולם, לא? אי אפשר לכבוש חצי עולם על קיבה ריקה. בכלל, מה עולה על דעתכם, אתם שחושבים שרק האוכל של העדה שלכם טעים? למה, עדות אחרות גוועו ברעב לפני שנתקבצנו כאן כולנו בקיבוץ גלויות (לא המחלף)? שימו לב, רבותי, למשנתי הקולינרית:
עם, שהאוכל שלו לא טעים, מת מהר ומזמן!
אז תשתקו ת'פה שלכם על אוכל אנגלי, ותלמדו מהכוהנת הגדולה של האוכל האנגלי הקלאסי. לא אני, פפפפש שאתם בכלל לא עוקבים, דיליה סמית'! ככה דיליה עושה רוסט אנגלי, וככה אני מתרגמת אותו לישראלית.
רוסט ביף
המצרכים
נתח יפה של סינטה (כ-2 קילו: תרשמו בצד מה המשקל, נצטרך את המספר הזה אחר כך), ושלא יורידו לכם את הכיפה של השומן מלמעלה – הוא חשוב לטעמים ולעסיסיות של המנה המוכנה
בצל או שניים, חצויים
קמח
אבקת חרדל אנגלי
מלחפלפל
כלים ספציאל
תבנית לתנור, שעמידה בחום גבוה. כלומר, לא חד פעמית.
קערית ערבוב
מדחום לבשר – לא חובה, אבל כדאי מאוד שיהיה במטבח, בעיקר לבישול וצלייה של נתחי בשר ועוף גדולים.
אופן ההכנה
מחממים תנור מראש ל-240 מעלות.
בקערית קטנה מערבבים כף קמח, כף אבקת חרדל אנגלי, ומעט מלח ופלפל. מורחים טובטוב על כל הנתח – כן, גם על השומן מלמעלה, גם מהצדדים, גם על התחתית.
מניחים בתבנית את חצאי הבצל, עם החתוך למטה, ומעליהם מניחים את הבשר, ככה שהוא ישען על הבצל ולא על התבנית.
עכשיו מכניסים לתנור ומודדים זמנים ככה:
- עשרים דקות ראשונות ב-240 מעלות.
- מורידים את הטמפרטורה ל-190 מעלות.
- על כל 450 גרם בשר (זוכרים שרשמתם מקודם את המשקל, לפני שזרקתם את הניילון לפח?) צולים ב-190 מעלות במשך 15 דקות. כלומר, נתח של כמעט שני קילו צריך להיצלות שעה. מדי פעם פותחים את התנור, מרימים בכף את המיצים שנזלו מהבשר ושופכים אותם בחזרה על הבשר.
- עכשיו, ממשיכים לצלות לפי מידת העשייה הרצויה: מ-15 דקות למדיום רייר ועד ל-30 דקות לוול דאן. אני, במקומכם, הייתי בודקת עם מדחום לבשר. זה לא יקר, וזה יעזור לכם גם כשתכינו עוף שלם בתנור (שחייב להיות וול דאן) וגם כשתלמדו להכין סטייק מושלם.
- קוראת נחמדה אחת ציינה, ובצדק, שלא אמרתי לכם מה הטמפרטורה הנדרשת שאליה הבשר צריך להגיע עבור כל מידת צליה. אז הנה הקו המנחה:למדיום רייר: טמפרטורת פנים הנתח היא 60 מעלות
למדיום: טמפרטורת פנים הנתח היא 68 מעלות
למדיום וול: טמפרטורת פנים הנתח היא 70 מעלות
לוול דאן: טמפרטורת פנים הנתח היא 74 מעלות
כשהבשר מוכן, הוציאו אותו מהתנור ותנו לו להצטנן קצת לפני החיתוך. המיצים בפנים עדיין רותחים ומבעבעים, ואם חותכים את הבשר מייד לאחר ההוצאה מהתנור, הם ניגרים כולם החוצה. ישיבה של רבע שעה מחוץ לתנור תייצב את העניין, המיצים ייספגו חזרה אל תוך הבשר והוא ישאר עסיסי.
עכשיו, בעניין כיפת השומן: כמו שאתם רואים בתמונה למעלה, היא נשארה פחות או יותר שלמה. אם אתם אוהבים, אפשר לפרוס אותה יחד עם הבשר. החלק הזה יהיה פריך וטעים. אם לא, אפשר להסיר אותה ולהגיש בלי. הסרה של השומן לפני הצלייה תייבש את הנתח, וחבל. את הבצל תיתנו רק למי שאתם הכי אוהבים בעולם. ♥ זה בצל של אהבה ♥ .
מגישים, נאמר, עם פירה של אפונה יבשה ושעועית צהובה ברוטב עגבניות. או עם פירה תפוחי אדמה קלאסי וירקות מאודים. או, ואני ממש ממש מגזימה פה, כן? עם כף של חזרת וכוס של שפריץ. זהו, מפה אין כבר דרך חזרה. בתאבון.
השיר לסיכום היום הוא לא על בשר, תנוח דעתכם. לא, קבלו מנה גדולה של אנגלים. עם קאפ אוף טי.
[youtube IOWA-L3JZO4 nolink]
היו שלום, ונשיקות עם רוז’ מגברת הבלים!
∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞
♥ הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים ♥
