מצאתי את הטקסט על נייר, ניכתב 16.07.2011 שבת
רגעים
אספו את הרגעים של ביחד, רגעים שנחרטים בזיכרון עד קץ הימים,אספו אותם ביחד לאלומה אלמותית, אספו אותם ביחד לעלומה לעולמי עד,צרור לצור חיים.
הרגע הזה שעכשיו עבר, ממש עכשיו כשהעין קוראת שורות אלו,הרגע הזה שחווינו הוא המפתח לחיים מאושרים, הנוכחות הזאת.
זה לא כסף, בית, חברה, זה רגעים קטנים הנאספים כמו טיפות לאוקיינוס,הם המגדירים את איכות חיינו. ככל שנאסוף יותר, חיים מופלאים נכונו לנו. אל תיטעו לא האיסוף קובע אלא היכולת להיות נוכח ברגע זה ממש,רגע של אהבה, רגע של אינטימיות,רגע עם חברים,עם מוזיקה,עם ציור,משוואה שהצלחנו לפצח.
תהיו חוקרים המגלים את הרגע הזה. שוב שלא להטעותכם, החיפוש הוא לא הדרך והדרך היא לא החיפוש זה הנוכחות, המודעות.
תרגישו כי השמש נמצאת במרכז הבטן ומזינה שמים וארץ עליונים ותחתונים וביחד משחררת את הרגליים מצמיחה כנפיים. במקום הזה נמצאות הריאות שלנו שיודעות להפיח חיים, המקום הזה שנראה כמו שעון חול כאילו נוצק בצלמנו ודמותנו ואנו אוגרים אל ביטננו את אותם מאורות קטנים של גרגרי חיים.
הקו הזה שבין רגע לרגע בין נוכחות לנוכחות בין עוצמה לדממה בין צמצום להתרחבות הוא מנגינת חיינו.
בתהילים פרק קנ' כתוב:"קול הנשמה תהלל יה, ספר תהילים נחתם במוזיקה-הללויה…בתקע ושופר, נבל וכינור, תוף ומחול מינים ועוגב, צלצלי שמע, תרועה כל הנשמה תהלל יה. ואני אשנה את כל לקול. כי כל מי שנשמה בקרבו יהלל יה הקול הוא הנשמה היא הכול וכשנישמע קולה- נהלל יה.
