מס' ימים מתחילת המסע: 11

מס' ימים עד לסיום: 19

מס' מתכון מתוך ה-30: 12

אני חייבת לשתף משהו. השבוע האחרון היה פשוט טירוף. רצתי (ושאני אומרת רצתי, אני מתכוונת לרצתי, ממש רצתי) מהלימודים- לירקן- לעבודה- לסופר- להכשרה מעשית- למאפייה ובין לבין עברתי גם בבית.

פתאום קלטתי היום,תוך כדי תנועה, שלקחתי על עצמי וואחד פרויקט. לרובנו, זה לא נראה כזה סיפור, יאללה שלושים מתכונים, שלושים ימים (חודש זה הרבה זמן מסתבר) גם ככה אנחנו מבלים כל יום במטבח, נכתוב על זה קצת, נצלם כמה תמונות ונגמר הסיפור. אבל זה הרבה יותר ממה שזה נשמע (בדיוק נועה השותפה שלי שאלה אותי אם אני הולכת לישון או יותר נכון, המליצה לי כבר ללכת לישון), אז שגיכחתי לה בצחוק חזרה, היא אמרה לי "טוב, כמה זמן זה כבר לוקח"? אז מסתבר שזה לוקח זמן, והשקעה, ומחשבה.

אבל מעל הכל, כיף לי בכל רגע. מכל חומר גלם שאני רואה בסופר, מכל ירק או פרי שאני מריחה אצל הירקן, ומכל תגובה של האנשים שמלווים אותי במהלך החודש האחרון. מהאנשים בחיים שלי יש את אלה שלא עוקבים בכלל (וזה סבבה לגמרי), יש את אלה שעוקבים אבל לא מספרים שהם עוקבים(שזה גם סבבה לגמרי), ויש את אלה, שעוקבים על בסיס יום יומי, ומרגשים אותי בתגובות שלהם כל פעם מחדש. כשאני יושבת מול המחשב וכותבת אחרי היום הארוך שהיה לי, אני הרבה פעמים מרגישה שאני כותבת רק לעצמי ופשוט מוציאה את מה שבלב. ביום למחרת הבלוג, אני מקבלת כאלה תגובות מרגשות על איך שכתבתי ועל מה שכתבתי. וזה פשוט מדהים.

אם הייתי בטוחה לפני החודש הזה שהסיפור שלי ושל המטבח הוא רק תחביב, ברור לי היום- שזה הרבה מעבר לזה.

אז אני מנצלת את הפוסט הזה להגיד לכם תודה, על מי שאתם ומה שאתם. על זה שאתם מתלהבים יחד איתי. מהצבעים, והריחות והטעמים (וגם אם לא טעמתם באמת, אתם מגיבים כאילו טעמתם וחוויתם יחד איתי!).

המתכון של היום הוא שיא הפשטות ומאוד מאוד טעים! אני ממליצה להכין אותו בעיקר בקיץ, כי יש בו משהו מרענן, אבל גם בחורף הוא נהדר.

במקור הוא הגיע מטלי בן דור, שהיא חברה של אמא, ומאז שאמא פגשה אותו בחנוכה האחרון, הוא אורח קבוע בבית שלנו.