מאז שהייתי קטנה ככה בת 5 או 6, בשעות אחה"צ, הייתי אורבת לכל מי שנכנס לבניין שגרנו, מציצה מהדלת ואז בקול גבוה שואלת: "אפשר לבוא אליכם היום?!" במוצאי שבת, הייתי שואלת את אמא שלי למי הולכים היום? לכולם היה ברור שזה הבילוי המועדף עליי.
ואז באמצע החיים, זוג עם 3 ילדים, החלטנו שמהיום עושים מה שאוהבים! על השיש הביתי, מכונת קפה אצלנו תמיד הייתה, היא רק חכתה לסיבה, ויצאה לפעולה. מכאן עלה הרעיון לעשות מה שאוהבים, וגם לא לעמוד בפקקים.
פוד טראק מקומי על שדות הקיבוץ, שם עם המון אהבה מארחים ועושים כל מה שאנחנו אוהבים. קפה של אנשים
