במסגרת הקורס בישול שאני לוקחת בו חלק, יש משימות. בכל שבוע אחת אחרת. במשימות כך לימדוני החיים יש לעמוד. לוח זמנים, ביצוע כל חלקי המשימה ועוד. בשבוע שעבר התמהמתי, היו לי סיבות מוצדקות בחיי. אבל ננזפתי. בצדק. וממש לא התחשק לי לחטוף שוב על הראש ההומה שלי.
אבל מה… גם השבוע יש לי נסיבות מקלות. ממש. יצאתי למשימה מטעם עצמי. לא קלה. בקור של ממש. נאלצתי להשכים קום עוד לפני הנץ החמה ולסור לנתב״ג. יען כי המתולתלת ואנוכי תלינו שלט ״יצאנו לחופש נחזור לפני שתרגישו שנסענו. אבל ללא ספק תצליחו לעשות לנו ייסורי מצפון כאלה שיגרמו לנו לבלות הרבה יותר מדי זמן בחיפוש מתנות״ כן! דיל מצוין הטיס אותנו לפראג היפה. נסיבה מקלה. אבל הפוסט… ובו מתכון תפוחי אדמה, שהם כך מבין כל בר דעת בסיס מזונו של כל אדם באשר הוא.
חשבתי לצוד לי תבשיל מקומי ולהתפייט עליו אבל מהר מאד התברר שהמקומיים מעדיפים את הנקניקיות העסיסיות שלהם ואת תלולית הצלעות שלהם ״נטורל״ או עם קצת כרוב או חזרת שנושכת את קצה הלשון בדיוק במידה. אז… אז מצאתי ממלאת מקום בציון. הבכורה. שהיא אשפית במטבח. בניגוד לי הילדה הזו שלי ממש עושה מה שאומרים לה. זאת אומרת קוראת מתכון ומבצעת. לא מתחכמת. לא מתעללת תעלולים. זו הסיבה שלילדה היפה הזו שלי יצאו ניוקי מצוינים. אני מבססת את דברי על חוות הדעת הנלהבת שהתקבלה מן האוכלוסיה שנותרה מאחור. זה היה שוס. כל הצדדים הנוגעים בדבר יצאו מבסוטים. טוב, נו, מי יותר ומי קצת פחות.
הבכורה הפליאה במטבח. במלוא מופלאותה. יש לשער שהיא שכרה סו שפים מבני הבית ורדתה בהם כנהוג במטבחים שמכבדים את עצמם. אני המשכתי בשיטוטי בחיפוש פריטים לא נחוצים שימלאו יתר העל המידה את המזוודה וישקיטו את המצפון. בין לבין הספקנו לטעום איזה משו קטן ( טוב, נו, כמה וכמה משואים) ולשתות איזה משו… ולצעוד. עוד ועוד. והכי חשוב. לעמוד במשימה.
להלן ניוקי תפוחי אדמה ברוטב הבית:
מבשלים קילו תפוחי אדמה במים חמים לחצי שעה ואז מעבירים לתבנית מרופדת במלח גם ומכניסים לתנור על 200 מעלות ל50 דקות
ברגע שתפוחי האדמה מוכנים מוציאים מהתנור, מקלפים ומרסקים בפומפייה כשזה עדיין חם
לתוך זה ממיסים 2 קוביות בזיליקום של דורות.
מוסיפים 2 כוסות קמח ו2 ביצים 50 גרם פרמזן.
מתחילים ללוש, מוסיפים עד חצי כוס קמח לפי צורך.
מרדדים לגלילים, חותכים וחורצים עם מזלג.
מרתיחים סיר מים ומעבירים לשם את החתיכות בנגלות, ברגע שהן מתחילות לצוף הניוקי מוכן וצריך להוציא אותו.
רוטב :
מטגנים בצל גדול, שום, פטריות ואפונה.
מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט.
אחרי שהכל מטוגן והפטריות הגירו את כל הנוזלים מוספים שמנת ומנמיכים את האש שהשמנת תצטמצם.
אל הרוטב מוסיפים את הניוקי. זהו.
עד כאן מפראג שתכף תהייה זיכרון מתוק.