הכי אני אוהבת לעצב חדרים לילדים. זה אתגר לא קטן, לעצב חדר שיתאים גם לילד קטן וגם כשיגדל.
שיהיה מודולרי, ושיוכל להתאים בגיל 3, 7, 13 ו-18. שלא ייראה לו מאוס כשיחזור הביתה אחרי שיצא לפיצה עם חברים עוד 15 שנה.
אתגר לא קטן.
חדר הילדים הוא מקום שבו ילדינו האהובים מבלים המון שעות- ישנים בו בלילה, משחקים עם חברים, עושים בו את שיעורי הבית, קוראים ספרים. זהו המקום שלהם בבית, והחדר צריך להתאים לכל השימושים השונים שלו.
כשאני באה לתכנן חדר ילדים, אני מתחשבת כמובן בהעדפות הילד, ומנסה לחשוב קדימה על איך החדר יוכל להתפתח ולהשתנות עם השנים.
מכיוון שכך, ומכיוון שזהו חדר שבו גם משחקים וגם נרגעים וישנים, אני בדר"כ אוהבת לשמור על הקירות בצבעוניות מאוד עדינה. שליכט צבעוני בגוונים של לבן ושמנת, או פסטלים מאוד רכים ישרתו את הילד במהלך השנים (בנוסף, אם יירצה לצבוע לצבע אחר במרוצת השנים, לא תידרש עבודה רבה להכין את הקיר לצבע החדש). לילדים צעירים אני מוסיפה זריקות צבע מעולם התוכן האהוב עליהם ע"י מדבקות ויניל על הקירות. ניתן לקנות או אף להדפיס עיצובים בהתאמה אישית.
רוב הצבע לא מתמקד בקירות. את הצבעוניות אנחנו יכולים להשיג באמצעות שימוש באקססוריז צבעוניים מגוונים- שטיחים קלים, וילונות, אפילו ידיות הרהיטים שניתנות להחלפה. את כל אלו אנחנו יכולים לשדרג ולהחליף בקלות כאשר ילדנו או ילדתנו מתבגרים והטעם שלהם משתנה.
כדי לשמור על מראה רגוע והרמוני, אני ממליצה לבחור עד שלושה צבעים (אפשר גם שניים J ) שיהיו הצבעים השולטים בעיצוב. את הסגנון השולט בחדר אני ממליצה לבחור ביחד עם הילדים לפי הטעם שלהם.
חלק חשוב בעיצוב (וביצוע העבודה בפועל) של חדר הילדים הוא הבטיחות והפונקציונליות. נרצה להשתמש בצבעים רחיצים מצד אחד (ניתן גם לצפות טיח בסילר רחיץ) ובריאים מצד שני, ושכל הציוד בחדר יעמוד בתקנים הנדרשים ולא יסכן את הילד או אורחיו.
מבחינת הריהוט, הריהוט צריך להתאים כמובן למידותיו של הילד אך גם לשימושים עתידיים. גם אם הילד בגיל הגן, נרצה לתכנן שולחן כך שיהיה בו מספיק מקום לכיסא נוסף להורה שעוזר בשיעורי הבית. כאשר הילדים גדלים מעט, הם ירצו לארח חברים ללילה- נבחר במיטת חבר עם מקום למזרן נוסף תחת המיטה.
עוד נקודה שכדאי להתייחס אליה היא מספר הילדים המשתמשים בחדר. רצוי לנסות ולתת לכל אחד פינה משלו שמיוחדת לענייניו. בחדרים גדולים יחסית ניתן גם בהמשך ליצור מחיצה (מספריה, ארון או משרבייה) שנותנת מעט פרטיות לכל ילד ועדיין את החוויה של חדר משותף.