את נוסעת לטיול קצר באיטליה, פירנצה.
את פתאום מגלה שאין WIFI. זה חמור מאוד, ולמעשה, למי שרגילה להיות "מחוברת" בהווייתה, זה אפילו עצוב.
אבל אז את מגלה שעדיף בעצם להתמכר לנופים, לטעמים, ולמראות שלטובתם נתכנסנו – הטיול. האון-ליין יחכה. תנו לחיות קצת באוף-ליין!
או אז את מתחילה להתרכז בדברים הקטנים שמרכיבים את הנוף האיטלקי הקסום.
ליהנות מההנאה של הבת שלי, כשהיא מתענגת על הקינוח השוקולדי במסעדה בפיאצה.
ליהנות מאיטליה, עם כל האנכרוניסטיות הטכנולוגית שלה, שמציגה טעם של פעם וחגיגה מהממת של צבעים, מראות ונופים עירוניים עתיקים שקל להתמכר אליהם.
ככל שהניתוק מהאון-ליין גדל, כך גדלה שימת הלב לפרטים הקטנים מסביב. נהדר. מעין ויפסנה טכנולוגית…
ואז, כשאת מסתובבת בלב העיר העתיקה, את מסתכלת פתאום למעלה ומגלה מרפסת מעוטרת בדגל ואדניות – פריט ששובה עין, בלב כל המולת התיירים המהלכים בסמטאות. מיותר לציין שאם הייתי תקועה במסך הסלולר, הייתי לחלוטין מפספסת..
וכשאנחנו מהלכות בעיר אנחנו נתקלות באוטו המיניאטורי-חשמלי הזה שהכי מתאים לפירנצה, לסמטאות הקטנות והצפופות. הקטנה לא מתאפקת ומצלמת
צילמנו עוד המון וחווינו הרבה, בעיקר מה שלמדתי הוא שיש המון יתרונות בניתוק ובאוף-ליין. להפוך חיסרון ליתרון..
פתאום כשאת מנותקת
